מדענים חשפו 'עיר עצומה' מתחת לפירמידה בגיזה

המסתורין סביב "עיר תת-קרקעית" שמתחת לפירמידה במצרים מתעצם, כאשר מדענים שיתפו פרטים חדשים על מה שעשוי להימצא בעומק של יותר מ-1,200 מטרים מתחת לפני הקרקע. צוות חוקרים איטלקי טוען שגילה פירי ענק אנכיים העטופים ב"מדרגות ספירליות", ופלטפורמה עצומה מאבן גיר הכוללת שני חדרים ענקיים עם תעלות יורדות הדומות לצינורות.

בתדרוך לעיתונאים שפורסם בשבת, החוקרים מסרו כי זיהו מערכת מים מתחת לפלטפורמה, שנמצאת בעומק של יותר מ-640 מטרים מתחת לפירמידת חעפרע, עם נתיבים תת-קרקעיים המובילים עמוק יותר לתוך האדמה. הצוות השתמש בפולסים של רדאר כדי ליצור תמונות ברזולוציה גבוהה מעומק הקרקע, בשיטה הדומה לאופן שבו סונאר משמש למיפוי קרקעית האוקיינוס.

בעוד שהטענות הסנסציוניות נדחו על ידי מומחים אחרים כ"שגויות" ו"מוגזמות", החוקרים מאמינים כי קיים "עולם שלם חבוי של מבנים רבים" מתחת למערכת המים, בעומק של יותר מ-600 מטרים. "כאשר נגדיל את התמונות בעתיד, נגלה שמתחת מצויה מה שניתן לתאר רק כעיר תת-קרקעית אמיתית", אמר קוראדו מלנגה (Corrado Malanga) מאוניברסיטת פיזה בהצהרה.

עבודתם של המדענים, אשר טרם עברה ביקורת עמיתים עצמאית, טוענת גם כי "פירמידת חעפרע עשויה להסתיר סודות שלא נחשפו, במיוחד את היכל הרשומות (Hall of Records) האגדי". היכל הרשומות הוא רעיון מיתולוגי הקשור למסורת המצרית העתיקה, שלפיה מדובר בלשכה חבויה מתחת לפירמידה הגדולה או לספינקס, המכילה כמויות עצומות של ידע ואוצרות תרבותיים שאבדו.

חוקרים יצרו מודל תלת מימדי עבור פירי הענק היורדים מתחת לפירמידה עם נתיב ספירלים / © Khafre Project

פרופסור לורנס קוניירס (Lawrence Conyers), מומחה לרדאר מאוניברסיטת דנוור, אמר כי הטכנולוגיה אינה מסוגלת לחדור לעומק כזה, וכינה את הרעיון של עיר תת-קרקעית "הגזמה עצומה". עם זאת, הוא הוסיף כי ייתכן שקיימים מבנים קטנים כמו פירים או חדרים מתחת לפירמידות, שנבנו עוד לפני הקמת הפירמידות עצמן, שכן המקום היה "מיוחד לבני העת העתיקה". הוא ציין כי "המאיה ועמים אחרים במסו-אמריקה הקדומה נהגו לבנות פירמידות מעל פתחים למערות או חללים תת-קרקעיים בעלי חשיבות טקסית עבורם".

העבודה של מלנגה, פיליפו ביונדי (Filippo Biondi) מאוניברסיטת סטרת'קלייד בסקוטלנד, והאגיפטולוג ארמנדו מיי (Armando Mei), הוצגה לראשונה רק בכנס סגור באיטליה בשבוע שעבר. דוברת המיזם, ניקול צ'יקולו (Nicole Ciccolo), פרסמה בשבת סרטון חדש ובו הצוות דן במחקר שטרם פורסם בכתב עת מדעי וטרם עבר ביקורת אקדמית.

הצוות התמקד בפירמידת חעפרע, אחת משלוש הפירמידות במתחם גיזה. השתיים האחרות הן ח'ופו ומנכאורע. שלוש הפירמידות נבנו לפני כ-4,500 שנה, על רמה סלעית בגדה המערבית של נהר הנילוס בצפון מצרים, ונבנו לכבודם של הפרעונים.

מודל תלת מימדי המציג את המבנים החדשים שהתגלו בתוך החלק המרכזי של הפירמידה של חעפרע / © Khafre Project

הפירים האנכיים שנמצאו מתחת לפירמידת חעפרע היו בקוטר של כ-10–12 מטרים ובעומק של לפחות 650 מטרים. החוקרים טוענים כי ייתכן שמבנים אלו תומכים בפירמידה. "ערכנו חישובים וראינו שפירמידת חעפרע כבדה מאד, ועל מנת שתעמוד ביציבות - היא זקוקה ליסודות מוצקים. אחרת היא תשקע", אמר מלנגה. צ'יקולו הוסיפה שהמבנים הגליליים נראים "כמו נקודות גישה למערכת התת-קרקעית הזו". מתחת לפירים זיהו החוקרים שני חללים מלבניים ענקיים, שכל אחד מהם באורך של כ-80 מטרים מכל צד. לטענתם, בכל אחד מהחללים יש ארבעה פירים נוספים שיורדים כלפי מטה. במהלך התדרוך, הסביר הצוות ששלחו אותות רדאר משני לוויינים במרחק של כ-675 ק"מ מכדור הארץ, לתוך פירמידת חעפרע, ולאחר מכן ניתחו את האותות שחזרו. האותות הומרו לגלי קול, שאפשרו להם "לראות" דרך האבן המוצקה. השיטה הזו סייעה למפות מבנים תת-קרקעיים מוסתרים בתלת־ממד.

"המדידות היו עקביות לחלוטין, מה ששולל אפשרות לטעות הנובעת מהחזרי קול", אמר מלנגה. "מכיוון שכל לוויין צופה מזווית אחרת, התוצאות חייבות להתאים ביניהן כדי שנוכל להחשיב את הנתונים כאמינים", הוסיף. "אם משהו מופיע בסריקה של לוויין אחד אך לא של האחר - נדע שזהו אות שגוי או תוצר לוואי של עיבוד".

הקבוצה השתמשה בנתונים כדי ליצור מודל תלת-ממדי גס המעריך מה נסתר מעיני העולם / © Khafre Project

"קיומם של חללים עצומים מתחת לפני האדמה, הדומים בגודלם לפירמידות עצמן, מהווים התאמה חזקה לאגדות על אולמות אמנטי", אמרה צ'יקולו. מלנגה וביונדי פרסמו מאמר מדעי נפרד באוקטובר 2022 בכתב העת Remote Sensing, שעבר ביקורת עמיתים, שבו תיארו חדרים נסתרים ומעברים בתוך פירמידת חעפרע, וכן חריגות תרמיות ליד בסיס הפירמידה. המחקר החדש השתמש בטכנולוגיה דומה, אך הפעם נעזר בלוויינים במסלול סביב כדור הארץ.

בעוד שהרעיון של עיר תת-קרקעית נסתרת מעורר סקרנות רבה, הראיות הקיימות לעת עתה אינן מאומתות. עד שיתקבלו נתונים ממשיים יותר - כגון מאמרים מדעיים שעברו ביקורת עמיתים או תוצאות חפירה - הקהילה המדעית ממליצה על זהירות. ממשלת מצרים, שנוהגת בזהירות רבה בכל הנוגע לחפירות שמערערות נרטיבים היסטוריים מקובלים, לא התייחסה לטענות.

הארכאולוג המצרי ד"ר זאהי חוואס הכחיש נחרצות את קיומם של עמודים מתחת לקברו של המלך חעפרע, וכינה את הטענות הללו "חסרות בסיס" ונטולות כל ראיה מדעית. "השמועות שהתפשטו על כך שמתחת לפירמידת חעפרע קיימים עמודים אינן מבוססות על אמת, ואין שום ראיה מדעית שתומכת בכך, ואין כעת אף משלחת שפועלת בתוך פירמידת חעפרע", אמר חוואס בעמוד הפייסבוק הרשמי שלו. הוא הדגיש כי המועצה העליונה לעתיקות לא העניקה רישיון לחפירה בתוך פירמידת חעפרע.

תמונות טומוגרפיות המציגות תוצאות משוב שונות עשויות להצביע על מבנים מלאכותיים פנימיים מתחת לפירמידה / © Khafre Project

"אין בשימוש שום מכשירי רדאר או טכנולוגיות מודרניות לגילוי מבנים נטענים מתחת לפירמידת חעפרע", ציין חוואס, שכיהן בעבר כשר העתיקות, לפי דיווח של עיתון א-שרק אל-אוסאט. הוא תיאר את הטענות כ"ניסיון לערער את התרבות המצרית הקדומה", והוסיף: "מדובר בניסיונות כושלים, ושמועות כאלה יישכחו וייעלמו מדפי ההיסטוריה", לפי אל־ערביה.

הטענות שהעלו מלנגה וביונדי "נופלות לגדר הגזמה והטעיה", אמר ד"ר חוסיין עבד אל-באסיר (Hussein Abdel-Basir), מנהל מוזיאון העתיקות בספריית אלכסנדריה, על פי דיווח נוסף ב-א-שרק אל-אוסאט. הוא הדגיש ש"כל גילוי מדעי אמיתי בתחום הארכאולוגיה חייב להתפרסם קודם כל בכתב עת מדעי אמין, לאחר בדיקה מדוקדקת של מומחים עצמאיים". עבד אל-באסיר ציין כי "טכנולוגיות גיאופיזיות כמו מכ"ם חודר קרקע (GPR) או ניתוח סייסמי מסוגלות לסרוק לעומקים מוגבלים, שלא חורגים מעשרות מטרים במקרה הטוב". "הפרטים שהם פרסמו אינם יכולים להתגלות באמצעות שיטות כאלה", אמר חוואס, לפי עיתון אל-אהראם.

שחזור תלת מימדי של הפירמידה של חעפרע והמערכת התת קרקעית שלה / © Khafre Project

וכעת, ברשותכם, למרות ההתרגשות והדימיון המשתולל אנסה רגע להרגיע את ההתלהבות. האם עלינו לקרוא לזה "תגלית חדשה"? האם נמצאו בפועל מבנים ספירליים ו"קובייתיים" עצומים מתחת לפירמידות? לא. האם נחשפה עיר תת-קרקעית עצומה? גם לא. אז מה כן התגלה? אותות ורעשים. אבל מה זה באמת אומר?

כפי שהדגיש הגאולוג ד"ר רוברט שוך (Dr. Robert Schoch) - תוך שהוא מביע ספקנות - ניתן לפרש בקלות את הנתונים מסוג זה בצורה שגויה. ובכל זאת, זה מוצג כאילו מדובר בראיה מוצקה לקיומם של מבנים חבויים. זה מַטעה. פרשנות של צוות אחד לנתונים? ייתכן. אבל גילוי ממשי של מבנים פיזיים מעשה ידי אדם מתחת לפירמידות? לא באמת. ובכל זאת, כך בדיוק זה מוצג - באופן שמעוות את המציאות וגורם לאנשים להאמין שכבר נמצאו מבנים, כשבפועל אנחנו רחוקים מאוד מרמת ודאות כזו.

יש שיגידו שזה מהנה להעלות השערות - וזה נכון - אבל באותה מידה חשוב מאד להבחין בין ספקולציה לתגלית מאומתת.

מה באמת קרה? קבוצה מסוימת הציגה טענה, שכרה חדר בבית מלון, הזמינה חברים ועיתונאים. זה לא גילוי. זה אירוע. טענה אינה תגלית. פרשנות אינה תגלית. מה שרבים מכנים "תגלית חדשה" היא למעשה לא יותר מהשערה בלתי מוכחת. אבל ההייפ התקשורתי הטעה רבים להאמין שנמצאה עיר תת-קרקעית מתחת לפירמידות. הטענה מבוססת על נתוני אותות ורעשים - דבר שד"ר שוך ציין כנתון שקל מאד לפרשו בצורה שגויה. למעשה, שוך הביע בפומבי את ספקותיו.

התיאוריה נשענת על קריאות ממכ"ם SAR, בשילוב עם טכנולוגיה חדשה שפותחה על ידי אחד החוקרים. טכנולוגיה שכבר גורמת לרבים להטיל בה ספק והועלו ספקות לגבי היכולת של הטכנולוגיה הזו לחדור לסלע קשה בעומקים הנטענים. פרופ' לורנס קוניֵרס - מומחה למכ"ם מאוניברסיטת דנבר המתמחה בגיאופיזיקה ארכאולוגית - אמר שזה פשוט בלתי אפשרי שהטכנולוגיה תגיע לעומקים הללו, וכינה את רעיון העיר התת-קרקעית "הגזמה עצומה".

ג'ייסון קולביטו (Jason Colavito) הלך רחוק יותר, וזיהה את החוקרים כדמויות שוליים, קוראדו מאלנגה הוא חוקר עב"מים שטוען שחייזרים הם טפילים בין-ממדיים שמשתלטים על נשמות בני אדם. ארמנדו מיי כותב ספרים קונספירטיביים על תרבות מצרית קדם-שושלתית אבודה. פיליפו ביונדי, שפרש מהאקדמיה, מקדם "אמיתות חבויות" על פירמידת חעפרע וטוען שהוא רושם פטנט על טכנולוגיית סריקה חדשה.

יש תחושה שזה נשלח לתקשורת מוקדם מדי. זו תחושת בטן, אבל נראה שהמניעים כאן פחות קשורים לגילוי אמיתי או להבנה עמוקה - ויותר לצבירת תשומת לב, מוניטין, או קידום מיזמים לא קשורים. ייתכן שהמסקנה הונחה מראש, והראיות עוותו כדי להתאים לה - תוך התעלמות מסתירות ברורות. גם התקציר מהכנס הופץ על ידי טרוור גראסי (Trevor Grassi), שגם לו יש אג'נדה לגבי עיר תת-קרקעית המבוססת על חוויה של אדם שטוען שקיבל מידע בתקשור.

בהיעדר חפירה ממשית או אישור רשמי של הרשויות במצרים, נותרת התגלית המרתקת הזו בגדר מיסתורין מסעיר - כזו שיכולה, אם תתברר כאמיתית, לשנות את כל מה שידענו עד כה על הפירמידות של גיזה ועל התרבות המצרית העתיקה. האפשרות לקיומה של עיר תת-קרקעית, מערכת מבנים נסתרת או אפילו היכל רישומים אגדי - היא מרגשת ומטלטלת כאחד. אך לצד ההתלהבות, ראוי לזכור כי הקהילה המדעית סקפטית מאד, וחלק מהמומחים אף טוענים שמדובר בהגזמה או בטעות בפרשנות של נתונים גיאופיזיים.

האם אכן קבורים בעומק האדמה סודות שיכולים להאיר מחדש את תולדות הציוויליזציה האנושית? את זאת נדע רק אם וכאשר יתקבל אישור למחקר מקיף בשטח. אני מתחייב לעקוב אחרי ההתפתחויות ולעדכן כאן, בכל גילוי, אישור - או הפרכה. עד אז, המסתורין חי, ונשאר פתוח.