אולי האמרה הישנה נכונה: מה שלא הורג אותך מחשל אותך. זה לפחות המקרה של תרבויות אנושיות לאורך 30,000 שנות היסטוריה, לפי ניתוח חדש שפורסם ב-1 במאי בכתב העת Nature. המחקר מצא כי על פני הגלובוס, חברות אנושיות קדומות שחוו יותר מפלות, גם חזרו מהר יותר ממשבר עתידי.
"ככל שאוכלוסיה חווה לעתים קרובות יותר הפרעות או נפילות, כך גדל הסיכוי שהיא תוכל להתאושש מהר יותר בפעם הבאה", אמר מוביל המחקר פיליפ ריריס (Philip Riris), ארכיאולוג מאוניברסיטת בורנמות' בבריטניה.
נדנדה זו בין פגיעות לחוסן הייתה חזקה במיוחד בקרב חקלאים ורועים מוקדמים, כך גילו ריריס ועמיתיו. קהילות חקלאיות לאורך ההיסטוריה חוו יותר משברים בסך הכל מאשר חברות אחרות, כמו קבוצות ציידים-לקטים, אך הן גם התאוששו מהמשברים הללו מהר יותר מקבוצות אחרות.
"זה מחקר חשוב", אמר דגומאר דגרוט (Dagomar Degroot), פרופסור חבר באוניברסיטת ג'ורג'טאון שחוקר כיצד שינויי האקלים השפיעו על ההיסטוריה האנושית ולא היה מעורב במחקר. "נעשתה הרבה עבודה משמעותית באמת על קריסת חברות המתמודדות עם שינויי אקלים", אמר דגרוט, "אבל התמקדות בחוסן ורק בחוסן היא נדירה משמעותית".
היסטוריונים וארכיאולוגים פרסמו מקרים רבים של משברים חברתיים בודדים, הסכים ריריס. אבל קשה להשוות חוויות אלו על פני מרחב וזמן. הוא והצוות שלו ריכזו נתונים מ-16 אתרים ארכיאולוגיים נפרדים ברחבי העולם, החל מדרום אפריקה ועד קנדה, עם נתונים שנמשכו עד לפני 30,000 שנה.
כדי לקבוע משברים והתאוששות, השתמשו החוקרים בשיטה הנקראת "תאריכים כנתונים" ("dates as data"). לכל אתר היה תיעוד של תיארוך פחמן, מה שנותן גיל לחומרים אורגניים המבוסס על דעיכה של פחמן-14, צורה רדיואקטיבית של פחמן. מחקרים קודמים קבעו כי מספר תאריכי פחמן-14 הזמינים לזמן ומקום מסוימים נמצא בקורלציה עם האוכלוסייה. כשיש יותר אנשים, זה אומר יותר פעילות, מבנים, ערמות אשפה ובורות אש לחפירה ולתארוך.
רוב המשברים במחקר התרחשו בטווחי זמן של עשרות שנים ויותר והיו להם מגוון סיבות, החל משינוי סביבתי ועד לטלטלה חברתית. בחלק מהמקרים, לחוקרים היה מידע היסטורי או אקלימי ספציפי על המשברים האלה, כמו אירוע קור בנורבגיה שהוביל לאובדן יבול. חקלאים ורועים מטבעם עלולים להיות פגיעים יותר לאסון, אמר ריריס, מכיוון שעונת גידול רעה אחת או בצורת יכולים להיות רעב מיידי. אבל חברות חקלאיות ורעייה גם עשויות להיות במצב טוב להתאושש מאסון.
"המנצחים [לאחר משבר], או שהם פשוט ברי מזל או שיש להם איזושהי טכנולוגיה או פרקטיקה או התנהגות או מוסד חברתי שפירושו שהם הצליחו יותר במהלך המשבר", אמר ריריס. "כתוצאה מכך, יש סיכוי גבוה יותר שהם יעבירו את הלמידה הזו, את ההיבט הזה של התרבות שיאפשר לצאצאים שלהם להצליח יותר בהמשך הדרך".
הממצאים הארכיאולוגיים משתלבים היטב במחקרי מקרה היסטוריים, אמר דגרוט, שחקר את החוסן ברפובליקה ההולנדית מול עידן הקרח הקטן במאה ה-17. "מצאתי את הדברים האלה במחקר מקרה צר מאד", הוא אמר, "וכאן החוקרים מוצאים אותם עבור קבוצה רחבה הרבה יותר של מחקרי מקרים".
אם בני אדם מודרניים יכולים למשוך ישירות מהשיעורים האלה זה פחות ודאי, אמר דגרוט. כל החברות במחקר היו קדם-תעשייתיות וייתכן שיש להן מעט במשותף עם הסדר הגלובלי כיום. עם זאת, אמר ריריס, היכולת להשוות בין חברות ולחפש דפוסים חשובה. "זה מספק את המסגרת הכוללת שתאפשר להתמודד עם חוסן באופן שיטתי", אמר.
מקורות:
Comments