רואים את האבן המוזרה הזו? זהו טריק חמוד של גיאולוגיה שלוכד שלושה שלבים של חומר, עם מעטה חיצוני מוצק, מרכז נוזלי ואפילו בועת גז, כולם כלולים בתוך גביש קוורץ. אבנים מלאים בנוזל נוצרים כאשר מינרלים לוכדים נוזלים, אך בהתאם להרכבם ניתן לסווג אותם כאנהידרו (Enhydro), אגט אנהידרו (Enhydro Agate) או תכליל נוזל (Fluid inclusion).
אנהידרו
אנהידרו הוא נודול חלול שמכיל מים, שלרוב עשוי כלקדון – סוג של סיליקה שמורכבת ממאות אלפי גבישי קוורץ זעירים. הם מתפתחים כאשר מי תהום עשירים בסיליקה זורמים דרך הסלע ומתחילים להצטבר בשכבות של קוורץ. אם בנודול המתפתח יש חור, הוא הופך לאחת מהגאודות הנוצצות שאנחנו כל כך אוהבים, אך כאשר מים נלכדים בתהליך, מתקבל אנהידרו.
"כולם מכירים את הגיאודות וכולנו יודעים שהחללים המרופדים בקריסטל במרכז יכולים להיות בקוטר של כמה סנטימטרים - הם יכולים להחזיק הרבה מים!" מסביר ג'וליאן גריי (Julian Gray) מאגודת המינרלים של ג'ורג'יה (The Georgia Mineral Society). "סוחרי מינרלים שמוכרים אנהידרו אמיתי חותכים את הגאודה המכילה מים כך שהם פותחים את מרכז הגאודה, מה שמשחרר את המים. אם תראו [אנהידרו] הוא ייראה כמו גוש כלקדוני, אבל אם תנערו את ה[אנהידרו] המים יזוזו".
הנודולים האלה הם נקבוביים, כלומר מים יכולים לדלוף החוצה ולדלוף פנימה, כך שגם אם הסלע התחיל להתפתח לפני אלפי, או אפילו מיליוני שנים, ייתכן שהמים הכלואים בפנים לא כל כך קדומים.
אגט אנהידרו
אגט אנהידרו נוצר בצורה דומה, אך התוצאה הסופית נלכדת בעיקר בתוך אגט, שהוא במגוון הכלקדוני. הוא מעט נקבובי ולעתים קרובות נוצר בחללים שהיו פעם בועות בסלע געשי. הוא עשוי להיות קדום להפליא, עם כמה דוגמאות בולטות מריו גראנדה דו סול, ברזיל, מלפני כ-40 עד 60 מיליון שנה.
קבוצה של מדענים שעובדת עם אגטים אנהידרו שנמצאו בברזיל רצתה לבדוק אם הם יכולים להכיל מיקרואורגניזמים, מכיוון שבסוג מי התהום שנלכדים בגאודות אלה יש בדרך כלל צורות חיים זעירות. הם קדחו באגט עד שהגיעו לנוזל בפנים ובחנו אותו.
התבוננות בדגימות המים הקדומות תחת מיקרוסקופ חשפה צורות דמויות-תאים, כולל צורות דיפלוקוקואיד (diplococcoid), קוקובצילוס (coccobacillus) ובצילוס, שהפגינו תנועות לא סדירות העולות בקנה אחד עם תנועתיות של חיידקים, ולא כתוצאה מתנועה בראונית (התנועה האקראית של חלקיקים קטנים השקועים בנוזל).
תכלילים של נוזל
כאשר גבישים גדלים, הם יכולים לפתח בורות קטנים שמתמלאים בנוזל לפני שהם נאטמים בשכבה טריה של מינרל. ייתכן שהנוזל מילא את החלל בזמן שהיה חם יותר, אבל כשהגביש מתקרר הנוזל יכול להתכווץ, ולהשאיר אחריו בועה שזזה אם תטו את הגביש בידיים.
התוצאה היא תכליל נוזלי: מעין קוקוס מוצק בסלע שבתוכו יש מרכז עסיסי המורכב ממים שיכולים להיות בני מיליוני שנים עד שאנחנו, בני האדם, שמים עליהם את היד.
"המים שבתכליל הנוזל הם בדרך כלל המים שנלכדו כשהגביש גדל", אמר גריי. "לכמה מדענים יש דוגמאות לתכלילי נוזלים המתוארכים לפרקמבריון המוקדם. זה מדהים. תכלילי הנוזלים הפרקמבריונים הללו עשויים להחזיק מים בני יותר משלושה מיליארד שנה". אולי זה לא מפתיע, אם כן, שקפסולות הזמן הגיאוכימיות הללו נחשבות לכלי מחקר שימושי מאד, גם אם הן לא כל כך נדירות.
מקורות:
קטעים מ- Enhydros, Agates, And Fluid Inclusions: The Ancient Rocks With A Juicy Center מאת IFLScience שנכתב ע"י: Holly Large.
קטעים מ- Enhydro Agate מאת Geology Science.
קטעים מ- Understanding Fluid Inclusions and Enhydros מאת RockSeeker.
Comments