"אשליה של נאותות מידע": מדוע אנשים חושבים שהם צודקים בלי כל העובדות

לאופן שבו אנו מגיבים לטיעונים או לדעות השונות משלנו יכולות להיות השלכות חמורות, בין אם מדובר בריב עם חבר או בן משפחה, או סכסוך עיקש עם עמית לעבודה. לכולנו כנראה היו מקרים שבהם כל המעורבים חושבים שהם צודקים ודברים פשוט לא הולכים לשום מקום. על פי מחקר פסיכולוגיה חדש, מצב זה יכול להיגרם על ידי הטיה חדשה שנטבעה בשם "אשליה של נאותות מידע" (“the illusion of information adequacy”), שבה אנשים נוטים להניח שיש להם את כל המידע שהם צריכים כדי לנקוט עמדה או להעלות טיעון, גם כשאין להם.

בכל מה שקשור להבנת המציאות של הדברים, בני אדם די גרועים בזה. יש לנו הטיות שונות שמטשטשות את הקווים בין ההנחות שלנו לגבי איך אנחנו חושבים שהדברים הם ואיך הם באמת.

למשל, פסיכולוגים יודעים שלאנשים יש אמונת ברירת מחדל שההשקפות האישיות והסובייקטיביות שלהם מייצגות הבנה אובייקטיבית של המציאות ושהשקפות אלו מהוות את הקונצנזוס. תופעה זו, המכונה ריאליזם נאיבי, עלולה לגרום לכל מיני בעיות כאשר אנו מנסים לנווט בין נקודות מבט שונות. אם אנשים לא מסכימים איתנו על נושא - כמו דיני הפלות, שינויי האקלים או הקונפליקט הישראלי-פלסטיני - קל לפטור אותם כמי שמסתמכים על מידע שגוי, שהם לא רוצים או מסוגלים לחשוב בהיגיון, או סתם נכנעים לנטיות שלהם.

בקיצור, המוח שלנו מקשה עלינו לראות את דעותיהם של אחרים כנכונות, אבל ריאליזם נאיבי הוא לא האתגר היחיד שצריך להתגבר עליו. חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד ואוניברסיטת ג'ונס הופקינס הציגו כעת הטיה נוספת שאותה הם מכנים "אשליה של נאותות מידע". ההטיה החדשה הזו גורמת לאנשים להניח שיש להם מספיק מידע כדי להבין מצב ולקבל את ההחלטות הנכונות למרות שלעתים קרובות אין להם דרך לדעת מה הם לא יודעים.

"מסוקרטס ועד רמספלד, אנשים מודים לעתים קרובות שיש הרבה שהם לא יודעים, כולל מטא-מודעות ל'לא נודעים לא נודעים'" ("unknown unknowns"), מסבירים החוקרים במחקרם. "אנו טוענים שהגדרת ברירת מחדל נוספת - דומה להנחות של ריאליסטים נאיביים שהם רואים מציאות אובייקטיבית - היא שאנשים נכשלים בהתחשבות בלא נודעים לא נודעים.

כישלון זה מביא לכך שאנשים מנווטים בעולמם החברתי בביטחון בהנחה שיש להם את כל המידע שהם צריכים, מגבשים דעות ומחזקים ערכים והתנהגויות מבלי להטיל ספק בכמה הם לא יודעים.

"לדוגמה", מסבירים בצוות, "נהגים רבים עצרו מאחורי מכונית ראשונה בתמרור עצור רק כדי להתעצבן כאשר המכונית הזו לא מתקדמת כשהתנועה דועכת בצומת. נהגים של המכוניות השניות הללו עשויים להניח שיש להם שפע מידע כדי להצדיק צפירה. עם זאת, ברגע שאמא שדוחפת את העגלה שלה לצד שני של הצומת מגיחה מעבר לשדה הראייה שלהם, מתברר שחסר להם מידע מכריע שהיה בידי הנהג הראשון". במקרה זה, הנהג השני פועל מתוך הנחה שיש לו ידע מספיק כדי להצדיק את צפירתו למכונית השנייה, אך הוא טועה.

זו אולי נראית כמו דוגמה טריוויאלית, אבל היא מייצגת תופעה שיכולה להיות לה השלכות על מצבים חמורים יותר הנוגעים לדיונים פוליטיים או ליחסים אישיים אחרים.

כדי להדגים את ההטיה הספציפית הזו, וכיצד היא שונה מריאליזם נאיבי, הצוות סקר 1,261 אמריקאים דרך הפלטפורמה המקוונת, פרוליפיק (Prolific). המשתתפים קראו מאמר על מחסור במים בבית ספר בדיוני. קבוצה אחת קראה מאמר שהציע טיעונים מדוע בית הספר צריך להתמזג עם בית ספר אחר, בעוד קבוצה שנייה קראה מאמר שרק דן מדוע בית הספר צריך להישאר נפרד ולקוות לפתרונות לבעיה. לאחר מכן, קבוצת הביקורת קראה את כל הטיעונים לכך שבית הספר יתמזג או שישאר כמו שהוא.

הצוות מצא שרוב האנשים (הרבה יותר מ-55%) בקבוצה אחת ושתים - בעד מיזוג ובעד הפרדה - האמינו שיש להם מספיק מידע כדי לקבל החלטה לגבי עתידו של בית הספר למרות שקיבלו רק חצי מהמידע (רק מאמר אחד). לעומת זאת, רק כ-55% מקבוצת הביקורת שקיבלה את כל המידע (שני המאמרים) האמינו שבית הספר צריך להתמזג. לאלו שהיה להם מחצית מהמידע היה גם יותר ביטחון ששאר האנשים ימליצו את אותן המלצות כמוהם.

"המחקר מספק ראיות מתכנסות לכך שאנשים מניחים שיש להם מידע הולם - גם כאשר חסר להם מחצית מהמידע הרלוונטי או שהם מפספסים נקודת מבט חשובה. יתרה מכך, הם מניחים רמת מיומנות בינונית עד גבוהה על מנת לבצע הערכה הוגנת וזהירה של המידע בבואם לקבל את החלטותיהם", הסביר הצוות.

מעניין שהמחקר הראה גם שחלק מהמשתתפים היו מוכנים לשנות את ההמלצות שלהם ברגע שהם היו מודעים לחצי השני של הטיעון. לאחר שנתנו לאנשים אלה את שאר הטיעונים, התוצאות היו דומות לאלו שהביעה קבוצת הביקורת, כאשר כ-55% העדיפו מיזוג ו-45% נשארו בדעתם.

"בניגוד לציפיות שלנו, למרות שרוב משתתפי הניסוי שבסופו של דבר קראו את המאמר השני וקיבלו את כל מערך המידע אכן דבקו בהמלצה המקורית שלהם, ההמלצות הסופיות הכוללות של אותן קבוצות הפכו בלתי ניתנות להבחנה מקבוצת הביקורת".

התוצאות מראות ששיתוף מאגר מידע עשוי להוביל להסכמה גדולה יותר. זה גם מראה שניתן להתגבר על אשליה של נאותות מידע על ידי רמה מסוימת של מודעות עצמית. "למרות שאנשים אולי לא יודעים מה שהם לא יודעים, ייתכן שקיימת חכמה בהנחה כי חסר מידע רלוונטי כלשהו", מסכמים חברי הצוות. "בעולם של קיטוב עצום ומידע מפוקפק, ענווה זו – והסקרנות המתאימה בנוגע למידע החסר – עשויות לעזור לנו להבין טוב יותר את נקודת מבטם של אחרים לפני שאנו שופטים אותם".

מקורות:

• קטעים מ- The illusion of information adequacy מאת plos.org שנכתב ע"י: Hunter Gehlbach ,Carly D. Robinson,Angus Fletcher.

• קטעים מ- The Illusion Of Information Adequacy": Why People Think They're Right Without All The Facts מאת IFLScience שנכתב ע"י: Dr. Russell Moul.

• קטעים מ- Why people always think they’re right, according to science מאת Fortune שנכתב ע"י: Ani Freedman.