האשליה של זמן לינארי: הבנת הזמן כמימד

זמן הוא אחד מאותם מושגים רוחניים מרכזיים שאנחנו מבינים מוקדם מאד במסע שלנו כמה הוא חשוב, אך לוקח זמן , חזרתיות וקילוף שכבות כדי להבין אותו.

אז איך מבינים את הזמן כמימד - ולמה חשוב בכלל להבין אותו?

אחד השיעורים הראשונים שאנחנו לומדים על זמן במסע שלנו הוא שהזמן הוא יחסי - אם אנחנו נהנהים, הזמן נוטה לטוס, וכשאנחנו אומללים או לא רוצים להיות איפשהו, זמן נוטה לזחול.

בסופו של דבר מושג היחסות הזה הופך למעשה לכלי שאנחנו יכולים לשחק איתו: אנחנו לומדים להאט את הזמן כדי לעשות יותר או שאנחנו נכנסים לשברי זמן, שם נראה שהזמן נעלם ופשוט נראה שאנחנו קופצים קדימה לנקודת זמן בה אנחנו רוצים להיות, התגלמות מיידית.

בהתחלה חוויות אלה מתרחשות באופן לא מודע, אך לאחר זמן מה אנחנו מתחילים לזהות את הדפוסים, ובסופו של דבר אנחנו לומדים כיצד להפעיל ולשלוט בדפוסים אלה.

למה זה משנה?

כשאנו משחקים עוד ועוד עם הזמן ועם כל אחד מהקונספטים הגדולים, בסופו של דבר אנחנו מתחילים לחשוב עליהם בצורה אחרת, רואים אותם באור חדש לגמרי.

הבנה זו של מושגי יסוד תורמת לתפיסה שלנו את התמונה הגדולה של העולם, ועוזרת לנו בסופו של דבר להרכיב את כל התמונה הגדולה של הרוחניות ואיך היא משתלבת בחיינו.

ככל שנבין יותר כיצד היא עובדת, כך יהיה לנו קל יותר להפעיל את המערכת ולהשתמש בה כדי לשפר את חיי היום יום שלנו.

הבנת הזמן כמימד

על מנת להבין את הזמן כמימד, עלינו לעשות תחילה צעד לאחור ולהבין כיצד נראית הבריאה מחוץ לזמן. ישנם שני חלקים בסיסיים לבריאה - אלוהים וכל השאר. או שאתה באלוהים או חלק מאלוהים (התעלות), או שאתה נמצא בבריאה מחוץ לאלוהים (האגו מזוהה ומופרד). שתי האופציות אינן יכולות להתקיים בו זמנית.

כשאתה באלוהים, הכל קורה ברמת המחשבה, כך שזה קורה מייד ... אתה חושב מחשבה והיא בוררת את כל האפשרויות ומוכרעת ברגע, עם כל האפשרויות, וכל ההכרעות האפשריות, שמתרחשות בבת אחת. זו הסיבה שאנחנו קוראים לזה "כל שיש". הכל קורה בבת אחת.

הסיבה שזה קורה היא בגלל מה שאלוהים הוא: אלוהים הוא נצחי או נצח, שהם לא מדד זמן אלא התייחסות למצב של חוסר שינוי. לכן המחשבה המתרחשת באלוהים היא בלתי מוגבלת לחלוטין, ויכולה להוביל את עצמה לכל ההכרעות האפשריות, אך אינה יכולה להתגלם לחוויה מכיוון שאלוהים הוא חסר שינוי.

כשאנחנו נכנסים לבריאה, הדבר הראשון שאנחנו עושים הוא צעד אל תוך הזמן, מכיוון שהזמן נותן לנו את המרחב שבו אנחנו יכולים לחוות קטעים מחוויית מחשבה בת חלוף כאינדיבידואלים, ומעניק לנו זמן להתמקד רק בפן אחד של החוויה בכל פעם. .

בעיקרון זה כל העניין של גל/חלקיקים: באלוהים או במחשבה טהורה, הכל הוא גלים ומתקיים ככל פוטנציאל או אפשרות בודדת בו זמנית ואנחנו מבינים את זה בבת אחת. בבריאה האובייקט מקובע בנקודה מסוימת כך שנוכל לחוות חוויה כאינדיבידואל ולחוות אותה מנקודת מבט קבועה (החוויה האישית שלנו).

דרך פשוטה יותר להבין את הזמן כמימד

יש דרך פשוטה יותר להבין את הזמן כמימד, וזה כנראה יגרום למה שקראתם עד כה להיות קצת יותר הגיוני, אם אתם עדיין מבולבלים.

ראשית, עלינו להיזכר ברעיונות שלמדנו לגבי מימד אחד (אורך), דו ממדי (אורך x רוחב) ותלת ממדי (אורך x רוחב x גובה). רעיונות הגיוניים מבחינה מספרית ולימוד פשטני טהור, אך הם גורמים לנו לפספס את המימד הברור של הזמן.

בתור התחלה, הממד הראשון הוא המרחב בו קיימים המימדים האחרים. כדי לקבל קו עם אורך, תחילה צריך שיהיה לו מרחב בו הוא יכול להתקיים ולהיראות. אז ממד אחד הופך לחלל, ואילו ממד שני הופך לחלל (אורך). מידת האורך מתרחשת בתוך החלל.

תלת מימדי הופך אז לחלל (אורך x רוחב) וארבע ממדי הופך לחלל (אורך x רוחב x גובה).

הסיבה שאיננו רואים את מרחב הזמן מלכתחילה היא שהמרחב ברור עד כדי כך שאנחנו מתעלמים ממנו.

שום דבר לא יכול להתקיים בלי מקום בשבילנו - זה כמו לנסות לדמיין לחיות בעולם ללא אוויר. כמו אוויר, המרחב הוא כה מהותי להישרדות שלנו שמלכתחילה אנחנו אפילו לא רואים שהוא שם.

הבנה רוחנית של הזמן כמימד

עכשיו קחו את התמונה שהמוח שלנו יצר מהמרחב שהוא הממד הראשון והחלו זאת שוב על ההבנה של מימד הזמן, הבנה שהזמן הוא המימד הראשון של המרחב בבריאה ובעולם שלנו.

אם הנצח עם אלוהים אינו משתנה ופירוש הדבר שהמחשבות שאנו חושבים מתרחשות בבת אחת, על כל הפוטנציאלים והאפשרויות שלהן, הרי שהזמן משרת את המטרה של הפרדת אירועים אלה למרחבים מובחנים, אישיים ומופרדים, כך שנוכל לחוות אותם אחד אחד.

ברמה הפרקטית פירוש הדבר שמחשבה תעביר אותנו את כל הדרך של חיים שלמים של מערכת יחסים עם מישהו ברגע, בזמן שהזמן נותן לנו את המרחב לחוות את מערכת היחסים לאורך כל החיים רגע אחר רגע ... נשיקה של 30 שניות, חיבוק של 60 שניות, שעתיים של ריב, כל ציון דרך וכל דבר אחר שהחיים מכילים.

משמעות החיים היא זמן

הזמן הוא בעצם המרחב הממדי שנותן לנו אפשרות להתענג וליהנות ממה שאנחנו יכולים רק לדמיין בחטף ובאופן בר חלוף בעולמו של אלוהים או "כל שיש".

וזה העניין בבריאה ומשמעות החיים ... התחלנו את המסע המעורבל הזה כי רצינו סוף סוף לקבל חוויה ישירה של המחשבות ברות החלוף שיכולנו רק לדמיין ב"כל שיש".

רצינו לדעת ולחוות יותר, כדי שנוכל לצמוח ולהיות יותר במחשבות שלנו וברעיונות ששתפנו. לאחר שסיימנו את מעגל הבריאה ושבנו עם כל החוויות שלנו, אנחנו גדלים יותר - ואז כנראה שנתחיל את כל המחזור מחדש.

[צ'מורי גנקו]