במאה ה-8 לפנה"ס תיאר המשורר היווני הסיודוס בתאוגוניה שלו מקום בקצה כדור הארץ בו שוכנות הגורגונות, בו מופיע האל אטלס כהר ענק, ובו תהום גדולה מכילה ימות מסוכנות.
נראה שהתיאור של הסיודוס תואם את הריסות המבוך המסתורי של צ'אווין דה ואנטאר בהרי האנדים הפרואניים, לפי ד"ר אנריקו מאטייביץ' (Dr. Enrico Mattievich), פרופסור בדימוס לפיזיקה מהאוניברסיטה הפדרלית של ריו דה ז'ניירו (UFRJ) בברזיל. ב-2011 ד"ר מטייביץ' כתב ספר שכותרתו "מסע אל התופת המיתולוגית" (Journey to the Mythological Inferno), המצביע על כך שמסעו של גיבור האפוס היווני אודיסאוס אל העולם התחתון מתרחש בדרום אמריקה.
חלק מהספר הזה בוחן את קווי הדמיון בין צ'אווין דה ואנטאר לתיאורו של הסיודוס. לא רק שהתיאורים הגיאוגרפיים של הסיודוס מתאימים לאתר, גם אגדות מקומיות תואמות את המיתוס היווני, ונראה שגם ממצאים במקדש מתאימים.
הסיודוס כתב על מקום משכנן של הגורגונות:
"...קודרת וטחובה ומתועבת אפילו ע"י האלים - התהום הזו כל כך גדולה, עד שכשעוברים את השערים, לא מגיעים לתחתית במסלול של שנה שלמה, אלא נזרקים על פניה בסופות סוערות..."
מאטייביץ' תוהה אם זה מתאר את שפך נהר האמזונס. או, האם הוא מתאר את אורכו של המסע המסוכן חוצה האוקיינוס לדרום אמריקה, ואחריו המסע במעלה האמזונס עד לשערי פונגו דה מנסריצ'ה (Pongo de Manseriche) - ערוץ עמוק וצר הלופת את נהר המרניון. מערבולות מסוכנות נוצרות לעתים קרובות במרניון העליון.
הסיודוס כתב:
"שם גם עומד בית הלילה האפלולי, עננים נוראיים עוטפים אותו בחושך. לפניו [בית הלילה]... [אטלס] עומד זקוף."
צ'אווין דה ואנטאר הוא ארמון מול הרי האנדים הגבוהים. האם זה "בית הלילה" - משכנן של הגורגונות? האם "אטלס" הוא אחד מהרי האנדים? פסל של אלוהות מבעיתה באמצע שרידי המבוך של צ'אווין דה ואנטאר היא גורגון המיתוס, לפי מאטייביץ'. פסל ה"גורגון" מתואר ככבול באמצע המבוך התת-קרקעי, על עמוד בגובה של כ-4.5 מטרים. מסביב לארמון יש ראשי אבן גרוטסקיים, המתארים אולי את העדים המאובנים של עוצמתה של הגורגון.
מעל ה"גורגון" ישנו חדר קורבנות קטן שממנו נשפך דמם של הקורבנות אל פיה של האלוהות. מאטייביץ' כתב על החוויה שלו בביקור באתר: "עמדתי מול עמוד האבן המרשים... ניסיתי לדמיין כמה נורא זה בטח היה לראות אותו מכוסה בדם. אם הסבל והייסורים יכלו להשאיר את חותמם על החומר, העמוד הזה בהחלט מכיל את כל קינות הגיהנום".
הפסל דומה לתיאורים של הגורגון שנמצא באירופה, אמר מאטייביץ', וציטט אחרים שגם ציינו את קווי הדמיון הללו. לדוגמה, בשנת 1926, האנתרופולוג חוסה אימבלוני {José Imbelloni) השווה את פסל צ'אווין דה ואנטאר לראש הגורגון מהמאה ה-6 במקדש סירקוזה (Sanctuary of Syracuse) בסיציליה. אימבלוני לא אמר שהפסל הפרואני הוא ממוצא יווני, אבל הוא מצא שהדמיון דחק את גבול האמונה שתושבי פרו יכלו ליצור פסל דומה כזה במקרה.
הגיל של צ'אווין דה ואנטאר אינו ידוע במדויק. מטייביץ' הסביר כי הערכה טנטטיבית יכולה לאתר את תיארוך החלקים העתיקים ביותר עד לשנת 1300 לפנה"ס בערך. תרבות צ'אווין עצמה מתחילה בערך בשנת 1600 לפנה"ס.
מיתוס צ'אווין מאוחר יותר על האל הוארי (Huari) הוא גרסה פרואנית למיתוס היווני של פרסאוס, אמר מאטייביץ'. אומרים שאנשים מקומיים הזמינו את הוארי למשתה, תכננו ללכוד ולהרוג אותו שם. הוארי ראה את התכסיס, והפך את כולם לאבן. אומרים שהסעודה וההתאבנות שלאחר מכן התרחשו בצ'אווין דה ואנטאר.
במיתוס היווני המקביל, פולידקטס (Polydectes) רקם מזימה נגד פרסאוס שעמד בדרכו אל אהבתו. פולידקטס ערך משתה שאליו כל האורחים היו צריכים להביא מתנות של סוסים. לפרסאוס לא היה סוס לתת והוא אמר שהוא יביא במקום זאת כל מה שפולידקטס יבקש. פולידקטס ניצל את ההזדמנות כדי להעמיד את פרסאוס בסכנה גדולה בכך שביקש את ראש הגורגון מדוזה. דרך מהלך ארוך של אירועים, הצליח פרסאוס להשיג את ראש הגורגון ובכך היה בעל הכוח להפוך אחרים לאבן.
היתכן שהיה מגע מוקדם בין אנשי האנדים לבין היוונים? או שהמיתולוגיה המשותפת התבססה על סיפורים ששמעו בשני העמים? ואולי הכל מקרי?
מקורות:
Comments