אמצעי מניעה, פיקוח ילודה, תכנון משפחה - איך שלא תקראו לזה, ממתי אנשים מצאו דרכים למנוע (או לתזמן אסטרטגית) הריון? אמצעי המניעה האוראליים הראשונים אושרו בארה"ב בשנת 1960, אך שיטות מניעה קיימות הרבה יותר אחורה בהיסטוריה.
אחד האזכורים המוקדמים ביותר למניעת הריון מגיע מהמקרא - ספציפית, פרק לח, פסוק ט בספר בראשית. בפרק זה אנו פוגשים את אונן, שמותו של אחיו הותיר אותו במצב מביך: הוא נאלץ לשאת את אשתו של אחיו. הצרה הייתה, שזה גם אומר שכל הילדים שהיו להם לא ייחשבו למעשה של אונן - הם ייחשבו של אחיו - הילד שהיה אמור להיוולד מזיווגם לא יישא את שמו אלא את שם אחיו הבכור ולכן גם יהיה היורש החוקי של האב.
וַיֵּדַע אוֹנָן, כִּי לֹּא לוֹ יִהְיֶה הַזָּרַע; וְהָיָה אִם-בָּא אֶל-אֵשֶׁת אָחִיו, וְשִׁחֵת אַרְצָה, לְבִלְתִּי נְתָן-זֶרַע, לְאָחִיו.
"בכל פעם ששכב עם אשת אחיו, הוא שפך את זרעו ארצה כדי לא לספק צאצאים לאחיו", נכתב בפסוק. במילים אחרות, אונן השתמש בשיטת הנסיגה.
מוכרת כשיטת הנסיגה, או אם אנחנו הולכים להיות דקדקנים לגביה, coitus interruptus, גישה זו למניעת הריון כוללת הוצאת הפין מהנרתיק לפני שפיכה על מנת לנסות ולמנוע הריון. זוהי שיטה שעדיין נמצאת בשימוש ברחבי העולם על ידי כ-53 מיליון נשים בגילאי 15 עד 49.
עם זאת, כפי שאולי אונן היה מגלה אם אלוהים לא היה ממית אותו בגלל השימוש בה, נסיגה היא לא אחת מהשיטות היעילות ביותר למניעת הריון. לפי ארגון הבריאות העולמי, אם עושים את זה נכון בכל פעם, אז בערך אחת מכל 25 תיכנס להריון בכל שנה - אבל לעשות את זה בצורה מושלמת בכל פעם קל יותר לומר מאשר לעשות. כתוצאה מכך, זה נחשב בדרך כלל שאחד מכל חמישה אנשים המשתמשים בשיטת הנסיגה יגרמו להריון בכל שנה.
כיום, קוטלי זרע - חומרים שהורגים זרע, ובכך פועלים כצורה של אמצעי מניעה - ניתן למצוא בכל מיני צורות, כולל קרמים, ג'לים, נרות ובקונדומים. עם זאת, השימוש בהם עשוי ללכת לאחור הרבה מעבר לעידן המודרני עד למצרים העתיקה.
פפירוס אברס, המתוארך לסביבות שנת 1550 לפנה"ס, נחשב כמכיל את אחת ההתייחסויות העתיקות ביותר לאמצעי מניעה. הוא כולל מתכון לשימוש בפסרי (תכשיר המוחדר לנרתיק), אשר אנו יודעים כיום שמרכיביו כוללים תכונות קוטלות זרע. בטקסט זה, מומלץ להשרות בד בתערובת של דבש ושיטה טחונה, חרובים ותמרים, ולאחר מכן להכניס אותו לנרתיק.
מסתבר שמי שהגה את הנוסחה הזו עלה על משהו; מחקר יגלה מאוחר יותר כי קוצי שיטה מכילים מסטיק שכאשר מותסס יוצר חומצה לקטית, שנמצאת בחלק ממוצרי קוטל זרע מודרניים. באופן דומה, זן מסוים של שיטה, Acacia auriculiformis, נמצא כמכיל תרכובות המסוגלות לנטרל זרע.
אומרים שהמצרים הקדמונים גם השתמשו בגללי תנין כאמצעי מניעה - למרות שאנו עשויים לדמיין שאי הריון בעקבות השימוש בו יכול היה להיות קשור יותר, אתם יודעים, לזה שקקי הוא מסריח להפליא, ולאוו דווקא לתכונות קוטל זרע.
היוונים במאה ה-4 לפנה"ס השתמשו במשחות טבעיות שנוצרו עם שמן זית וארז כקוטלי זרע. סופר רומאי פופולרי דגל בהתנזרות. "רעלות רחם" ("Womb veils"), ביטוי מהמאה ה-19 עבור דיאפרגמות צוואר הרחם וקונדומים, שהיו עשויים לעתים קרובות מפשתן או מעי דגים, היו בשימוש במשך מאות שנים. בשנות ה-1700 סיפר הפתיין המפורסם ג'קומו קזנובה על שימוש בחצי קליפת לימון ככיסוי לצוואר הרחם.
באמריקה הקדם-תעשייתית, נשים השתמשו בשטיפות צמחיות תוצרת בית כדי למנוע הריון. אם התגלה הריון, היו שיקויים שנשים יכלו ליטול כדי לגרום להפלה. המרכיבים הנפוצים ב"תכשירים נשיים" אלו היו עשבי התיבול סבין (savin) ונענע הכדורים (pennyroyal).
פריצת הדרך הגדולה ביותר באמצעי מניעה במאה ה-19 לא הייתה שיטה חדשה, אלא שיפור טכנולוגי של השיטות הקיימות. בשנת 1839, צ'ארלס גודייר חולל מהפכה בתעשיית הגומי כאשר המציא את הגיפור. הוא ייצר ביצור המוני קונדומי גומי, התקנים תוך רחמיים, מזרקי שטיפה ודיאפרגמות. למרות חוקים פדרליים ומדינתיים נגד מניעת הריון, "גומים" היו פופולריים מאד והמכירות היו נמרצות.
למרות שהדיאפרגמה ששימשה עם קוטל זרע הייתה הכלי היעיל ביותר הקיים, היא מעולם לא הייתה פופולרית כמו הקונדום. נשים היו צריכות לראות רופא כדי לקבל אחת, וזה היה יקר ומביך עבור רבות. חלקן גם לא חשו בנוח עם האינטימיות הפיזית הדרושה להחדרת אמצעי המניעה.
בתקופת השפל, נשים שנואשו משיטות זולות למניעת הריון הסתמכו לעתים קרובות על מוצרי מניעה ללא מרשם כמו ג'לי נרתיק, נוזלים, נרות, טבליות מקציפות ותמיסות חיטוי שכונו "היגיינה נשית". פריטים אלה יכלו להימכר בגלוי כי הם פורסמו כמוצרי היגיינה, לא כאמצעי מניעה. רובם לא עבדו טוב, אבל הם לא הזיקו. עם זאת, במקרה של שטיפת החיטוי, נשים היו חשופות לכוויות חמורות או אפילו למוות אם הן לא דיללו מספיק את החומרים הרעילים לפני השימוש.
לפני הופעת הגלולה, אף אחת מהשיטות שהיו זמינות לא הייתה יעילה כפי שנשים רצו. רבות מהן היו מביכות ומסורבלות לשימוש, והשיטה הפופולרית ביותר, הקונדום, הייתה בשליטת הגבר. הגלולה היוותה פריצת דרך טכנולוגית עצומה כיוון שהייתה בשליטת הנשים, פשוטה לשימוש, יעילה מאד, והכי חשוב – היא הפרידה בין רבייה ואמצעי מניעה לבין האקט המיני. הגלולה יכלה להילקח בכל זמן ובכל מקום, ללא צורך במעורבות של אדם אחר. אף שיטה במאות הקודמות לא הצליחה לספק רמה כזו של פרטיות ושליטה נשית.
מקורות:
קטעים מ- The History Of Birth Control Goes Back Further Than You Might Think מאת IFLScience שנכתב ע"י: Holly Large.
קטעים מ- Birth Control Throughout History מאת PandiaHealth.
קטעים מ- Birth Control Before the Pill מאת pbs.org.
Commenti