החיים לצד הרקטות: הדו-קיום הבלתי צפוי בין טכנולוגיה מתקדמת לטבע פראי

תיאורים של עתיד טכנולוגי כמעט שאינם כוללים את הטבע בצורתו הפראית ביותר. אמנם קיימים חזיונות עתידניים מסקרנים שבהם שני העולמות מתקיימים זה לצד זה, אך בדרך כלל, הפרא נתפס כאלמנט מנוגד לעולם העתיד המעוצב בגווני אלומיניום מלוטש. עם זאת, במציאות, המצב שונה לחלוטין. ברחבי העולם, הטבע והטכנולוגיה המתקדמת מתקיימים זה לצד זה, ולעיתים אף משתלבים בצורה מפתיעה. במיוחד כשמדובר בנמלי חלל מסוימים - באופן בלתי צפוי, הם אינם רק מתקיימים במקביל, אלא אף משגשגים יחד.

מרכז החלל קנדי ​​של נאס"א במריט איילנד, פלורידה / NASA/Jamie Peer

נמלי חלל ברחבי העולם מחייבים שטחים עצומים כדי להבטיח ששיגורי רקטות יתקיימו במרחק בטוח מאזורים מיושבים. מרחבים נרחבים אלה אינם אזורים שוממים כפי שניתן היה לצפות, אלא להפך - הם שוקקי חיים ומאוכלסים במגוון רחב של יצורים. למעשה, הם יוצרים אזורים ייחודיים שבהם מינים רבים זוכים להגנה, אף על פי שהם חיים בסמיכות לכמה מכלי הרכב המתקדמים ביותר שהאנושות יצרה. כאשר מתבוננים בנמלי חלל שונים ברחבי העולם, מגלים כי שותפות זו בין טבע לטכנולוגיה היא יוצאת דופן, אך גם מועילה לשני הצדדים.

דוגמה בולטת לכך היא מרכז החלל קנדי (KSC) של נאס"א בפלורידה, הגובל במקלט חיות הבר הלאומי של האי מריט (Merritt Island National Wildlife Refuge). אזור זה משמש בית ללמעלה מ-1,000 מיני צמחים, 117 מיני דגים, 68 מיני דו-חיים וזוחלים, 330 מיני ציפורים ו-31 מיני יונקים שונים. זהו שפע יוצא דופן של חיים. "מרכז החלל קנדי אחראי לשימורם של יותר מינים מוגנים מכל שטח פדרלי אחר ביבשת ארצות הברית", מציין דונלד דנקרט (Donald Dankert), ראש ענף ניהול הסביבה של המרכז.

התופעה של שיתוף פעולה בין נמלי חלל לטבע אינה מוגבלת לארה"ב. נמל החלל האירופי בקורו, גיאנה הצרפתית, שהוקם בשנת 1964, היה מהראשונים שהפנו תשומת לב לשמירה על הסביבה שמקיפה אותו. למעשה, כבר בשנת 1966 - שנתיים לפני שיגורו הראשון של טיל מהמקום – החלה ועדת היערות הצרפתית (ONF) לפעול במרכז החלל של גיאנה מתוך דאגה לטבע המקומי.

מרכז החלל, המופעל על ידי המרכז הצרפתי הלאומי לחקר החלל (CNES), מקיים שיתופי פעולה הדוקים עם משרד המגוון הביולוגי הצרפתי (OFB) למעקב אחר אוכלוסיות של בעלי חיים גדולים, עם מכון פסטר לצורך ניתוח השפעות השיגורים על הסביבה, ועם חברות ייעוץ הנדסי לניטור איכות האוויר והמים באזור. השטח העצום של נמל החלל מכיל את כל בתי הגידול האופייניים לגיאנה הצרפתית, בהם סוואנות, חופים, ביצות, מנגרובים, יערות וביצות עשב.

"כיום, הבסיס משמש בית ליותר מ-500 מיני ציפורים, כמעט 100 מיני דגים, ולמעלה מ-1,000 מיני צמחים מקוטלגים - בהם ליאנות, עצים, צמחים עשבוניים, סחלבים, ואף צמחים טורפים, כולל מינים מוגנים", אומרת ד"ר קמיל בונהום (Camille Bonhomme), דוקטור לאקולוגיה ומהנדסת סביבה במרכז הצרפתי הלאומי לחקר החלל.

קורו, גיאנה הצרפתית, לקראת השיגור של אריאן 5 עם טלסקופ החלל ג'יימס ווב / Copernicus Sentinel data (2020), processed by ESA

"לדוגמה, ועדת היערות הצרפתית ומשרד המגוון הביולוגי הצרפתי מציבים באופן קבוע מלכודות מצלמה, שהצליחו לתעד מגוון עשיר של חיות בר, בהן יגוארים, פומות, נמלים ענקיות, פקארי, קוראסו, צבאים, אוצלוטים ועוד מינים רבים נוספים. יתרה מכך, הודות לסקרים המתקיימים כבר למעלה מ-30 שנה, אנו עדיין מגלים מינים חדשים כל הזמן".

בשני האתרים, המבנים והמתקנים שנבנו על ידי האדם תופסים רק חלק קטן מהשטח הכולל. המשמעות היא שאזורי החיץ נותרו טבעיים ובלתי מופרעים, בדיוק כפי שהטבע מאפשר להם להיות. ניטור מתמשך הוכיח כי השפעת השיגורים משני נמלי החלל הללו אינה פוגעת באורגניזמים החיים בתחומם ואף אינה משפיעה על האוכלוסיות המתגוררות בסמוך.

"באמצעות שנים של מחקר וניטור אקולוגי, הגענו למסקנה שההשפעות האקוטיות של תוכנית מעבורת החלל על משאבי הטבע של מרכז החלל קנדי היו מזעריות, וכי השפעות אלו צפויות להישאר דומות גם במסגרת תוכנית ארטמיס. הממצאים של התוכנית האקולוגית שלנו לא הצביעו על השפעות ארוכות טווח, ברמת המאקרו, על המערכות האקולוגיות במרכז החלל קנדי", הסביר דונלד דנקרט.

"נוסף על כך, אנו ממשיכים לחקור ולהעריך את בריאותה של המערכת האקולוגית, ובמידת הצורך מפתחים אסטרטגיות הפחתה כדי להגן על בתי גידול קריטיים ועל חיות הבר הרואות במרכז החלל קנדי את ביתן", הוסיף דנקרט. דבריו מהדהדים גם בגיאנה הצרפתית, שם הצוות המקומי עוקב אחר רמות נשורת חלקיקים באוויר ובמים הן בתוך מתחם נמל החלל והן בערים הסמוכות, קורו וסינמרי. תוצאות הניטור הראו כי לא נמצאו חלקיקים במרחק של יותר מקילומטר אחד מנקודת השיגור, נתון המחזק את המסקנה כי השפעת השיגורים על הסביבה המקומית היא מוגבלת ביותר.

"אנחנו מבצעים ניתוחים כדי להעריך את ההשפעה של כל שיגור בנפרד, אך במקביל אנו עוקבים באופן שוטף אחר בריאותן של המערכות האקולוגיות לאורך כל השנה", הסבירה ד"ר בונהום. "בנוסף, אנו בוחנים את ההשפעה ארוכת הטווח של פעילות החלל על החי והצומח, באמצעות ניטור עצמאי של חיות בר גדולות, דגים, חסרי חוליות מימיים, דיאטומאות, דבורים וצמחים נדירים בבסיס. התוצאות מראות בעקביות כי מצבן הבריאותי של אוכלוסיות החי והצומח בבסיס הוא טוב מאד".

עם זאת, אין זה אומר שבעל חיים חסר פחד - או אולי פשוט אדיש - לא עשוי להתקרב יותר מדי לטיל בשיגור. אחת הדוגמאות הזכורות ביותר היא התמונה הוויראלית המפורסמת של צפרדע אומללה, שגורלה נותר עלום, אשר נלכדה באוויר ברגע השיגור של החללית LADEE, כשהיא מוארת מאחור על ידי להבות המנועים. אמנם האירוע התרחש בווירג'יניה, אך הוא ממחיש כיצד בעלי חיים יכולים להימצא לעיתים בסמיכות בלתי צפויה לאירועים טכנולוגיים רבי עוצמה.

הצפרדע הכי חסרת מזל בעולם

בקורו, גיאנה הצרפתית, עצלן בשם ז'רארד כבש את לבם של אנשים ברחבי האינטרנט לאחר שהצליח למצוא את דרכו קרוב למתקן אינטגרציית הרקטות של אריאן 5 במהלך שידור חי. למרבה המזל, הוא לא התקרב יתר על המידה לאזור השיגור עצמו, אך עדיין היה בסמיכות מספקת לפעילות האנושית כדי להצדיק את פינויו בחזרה ליער. מסעו התרחש במקביל לשיגור של JUICE, משימת סוכנות החלל האירופית לחקר צדק, והוא הופיע בשידור החי בדיוק שתי דקות ו-50 שניות לפני ההמראה שהתרחשה במרחק של כמה קילומטרים משם. בתיעוד התקרית נראה ז'רארד רגוע לחלוטין, לא מוטרד כלל מההתרחשות שסביבו.

כדי להבטיח שהשפעת השיגורים תישאר מינימלית, אקולוגים עובדים יד ביד עם צוותי המשימה, במיוחד עם הגידול המתמיד במספר השיגורים במתקנים השונים. עם זאת, לא כל אתרי השיגור דומים זה לזה. אתר השיגור של SpaceX בבוקה צ'יקה, טקסס, ספג ביקורת והאשמות על הפרות סביבתיות חוזרות ונשנות.

"המדיניות הסביבתית של נאס"א היא לבצע את משימותיה תוך שמירה על משאבי כדור הארץ, כך שגם הדורות הבאים יוכלו ליהנות מהם ולספק את צורכיהם", הסביר דונלד דנקרט. "המשמעות היא גם נקיטת צעדים להבטחת עתיד שבו הסביבה ותנאי המחיה מוגנים ואף משופרים. במסגרת יישום המדיניות הזו, נאס"א פועלת לניהול סיכונים - הן למשימה, הן לסביבה והן לקהילות שסביבנו. לשם כך, אנו שואפים להשתמש בכספי הציבור באופן יעיל ואפקטיבי, לשפר את בריאות כדור הארץ ולפעול כך שהדבר יהיה לטובת שכנינו".

ז'רארד העצלן גונב את אור הזרקורים משיגור JUICE.

מבחינה טכנית, מרכז החלל בגיאנה הצרפתית אינו נחשב כשמורת טבע במובן המשפטי, שכן מדובר במתקן תעשייתי. עם זאת, גישות השימור הנהוגות בו עולות בהרבה על הדרישות הסביבתיות המקובלות למתקנים תעשייתיים. לדוגמה, הוא מכסה 40% מכלל הסוואנות בגיאנה הצרפתית - בית גידול נדיר, אשר אף על פי שהוא תופס רק 1% משטח האזור, הוא מכיל 16% מהמגוון הפרחוני המקומי. שימורו אינו רק חיוני, אלא בעל ערך אקולוגי משמעותי.

"המרכז הצרפתי הלאומי לחקר החלל מחויב לקידום פיתוח בר קיימא. מאז 2019, אנו חתומים על תוכנית Act4nature, ומאז 2010 אנו מיישמים תוכנית לניהול המגוון הביולוגי בשיתוף עם ועדת היערות הצרפתית, בהתבסס על המודל של שמורות הטבע בצרפת", הסבירה ד"ר קמיל בונהום. "גישה זו מאפשרת לנו לארגן ולבנות את המאמצים שלנו באופן שיטתי ומבוסס, כך שהפעולות שלנו לשימור המגוון הביולוגי יישארו עקביות ובעלות השפעה לטווח הארוך".

מרכז החלל קנדי ונמל החלל האירופי בקורו הם אולי רק שתי דוגמאות, אך הן מדגימות נקודה קריטית: הטכנולוגיה המתקדמת ביותר אינה חייבת לבוא על חשבון כדור הארץ. למעשה, דו-קיום בין טכנולוגיה לטבע לא רק אפשרי - ייתכן שזו הדרך המהפכנית להבטחת עתיד טוב ובריא יותר לכולנו.

מקורות:

• קטעים מ- The Unlikely Coexistence Of Spaceships And Wild Nature Around The World מאת IFLScience שנכתב ע"י: Dr. Alfredo Carpineti.

• קטעים מ- Launching Spacecraft From a Wildlife Refuge מאת esri.com שנכתב ע"י: Samuel Gutierrez.

• קטעים מ- Wildlife identified at Europe’s Spaceport מאת: European Space Agency.