המוח של תיאורטיקני קונספירציה באמת שונה - הנה איך

מתנועת הארץ השטוחה הנושנה ועד ל"אנשי האמת" של QAnon ומתנגדי החיסונים, אתם לא צריך לחפש רחוק מאד בעולם ההיפר-מקושר שלנו כדי למצוא מישהו שמפיץ תיאוריות קונספירציה. לעתים קרובות, החלקה במורד חור הארנב לתוך העולם העכור של הקונספירציות מגיעה כהלם לחברים ולמשפחה של מישהו - איך אדם רציונלי בעבר נשאב להאמין שהדינוזאורים אינם אמיתיים? ובכן, אולי לפסיכולוגיה יש תשובה.

הבנה של מה מניע אנשים לחשיבה קונספירטיבית עוררה השראה למספר מחקרים מדעיים. יש תכונה אחת של המוח האנושי שנראה שהיא נושאת די הרבה מהאחריות - הבעיה היא שזה גם משהו שלא יכולנו להסתדר בלעדיו.

המוח דרוך לחפש דפוסים. ככל שבני אדם התפתחו, זה הוכח כיעיל ביותר. זה שימושי, למשל, ללמוד שהצבע האדום לעתים קרובות שווה ל"סכנה". זה פחות שימושי לקחת את הקפיצה מ"הממ, נראה שאיבדנו כמה ספינות", ל"זה בטח משולש באוקיינוס שזולל כלים כאילו אין מחר!"

"המוח שלנו כל הזמן מנסה להבין את העולם החיצון. אחת הדרכים שבהן המוח משיג את המטרה הזו היא על ידי זיהוי ולמידה של דפוסים, שהם בעצם חוקיות סטטיסטית בסביבה, מכיוון שהדפוסים האלה עוזרים למוח להחליט איך להגיב או להתנהג כדי לשרוד", ד"ר ג'ס טאוברט (Dr Jess Taubert), פרופסור חבר בבית הספר לפסיכולוגיה באוניברסיטת קווינסלנד, אמר בעבר ל-IFLScience.

הבעיות מתחילות להתעורר כאשר הכוח הזה לזיהוי דפוסים נכנס להילוך יתר, מצרף נקודות בנתונים אקראיים ומוסיף שתיים ושתיים כדי שיהפכו לחמש. מושג זה נקרא תפיסה אשלייתית. מחקר משנת 2017 שפורסם בכתב העת European Journal of Social Psychology חקר זאת עוד יותר. המדענים לקחו קבוצות של עד 401 אנשים דרך חמישה ניסויים שנועדו לבדוק את הקשר בין חשיבה קונספירטיבית ותפיסת דפוס אשלייתי.

דבר אחד שיצא מהמחקר היה קשר בין אמונה במספר קונספירציות נפוצות - כולל כאלו סביב שינויי אקלים, הנחיתה על הירח ורצח קנדי - לבין ראיית דפוס בסדרה של הטלות מטבעות אקראיות. אלה שנוטים לצורת חשיבה קונספירטיבית יותר, נטו יותר למצוא דפוסים ביצירות אמנות כאוטיות, כמו ציורי השפריץ של ג'קסון פולוק.

החוקרים גם חקרו תצפית נפוצה במרחבי קונספירציה, לפיה אמונה בתיאוריה אי-רציונלית אחת מעידה לעתים קרובות על אמונה בתיאוריות אחרות שאינן קשורות. אם אתה יכול לקבל את הרעיון שברק אובמה הוא לטאה בחליפה אנושית, זו בעצם רק קפיצה קצרה ודילוג לאמונה שלממשלת ארה"ב הייתה ידיעה מוקדמת של 9/11.

"[קבלה] של תיאוריית קונספירציה מרמזת על עלייה במידה שבה אנשים תופסים דפוסים באירועים בעולם, כפי שמשתקפת באמונה שבמקום שיהיה צירוף מקרים, אירועים רבים שקורים בעולם קשורים סיבתית איכשהו", המחברים הניחו.

כדי לבדוק זאת, הם ביקשו מהמשתתפים לקרוא מאמר תומך קונספירציה או נוגד קונספירציה, לפני ששאלו שאלות כדי להעריך את התפיסה שלהם לגבי דפוס באירועים עולמיים, ומצאו שמתאם קיים אצל אלו שנחשפו לתאורית קונספירציה. כדי לסכם את ממצאי המחקר, כתבו המחברים, "אנו מסיקים שתפיסת דפוס אשלייתי היא מרכיב קוגניטיבי מרכזי של אמונות בתיאוריות קונספירציה ובתופעות על טבעיות".

בעקבות תיאוריות קונספירציה סביב מגיפת הקוביד, המחקר הזה הפך לאקטואלי יותר, ומחקרים שלאחר מכן התבססו על הרעיונות שנחקרו כאן. שיא המגיפה ב-2020 תמך בחשיבות התפיסה האשלייתית וגם נגע ברעיון של הטיית אישור.

"מאמיני [תיאוריית הקונספירציה] עלולים להתקשות להאמין שמקורו של נגיף אקראי מעולם הטבע מכיוון שהוא אינו מתאים לדעה המוקדמת שלהם שלאירועים יש סיבה ובדרך כלל השפעה אנושית או ממשלתית מאחוריו", הסבירו המחברים.

גורם מרכזי נוסף שהגיע לידי ביטוי במחקרי פסיכולוגיה של אמונות קונספירציה הוא תפקידה של האישיות. נרקיסיזם - האמונה בעליונות של אחד על פני אחרים - נמצא בין המדדים הפסיכולוגיים הטובים ביותר לנטייה להאמין בקונספירציות. מחקר משנת 2022 הציג שלושה מאפיינים של אישיות נרקיסיסטיים שנראה כי הם עומדים בבסיס זה: מוחצנות אגנטית (המכסה תכונות כמו אסרטיביות, ביטחון עצמי וחיפוש תגמול);

אנטגוניזם; ונוירוטיות.

בקצרה, אנשים נרקיסיסטים יאמינו ביתר קלות שאחרים "רוצים לתפוס אותם", כלומר קונספירציות על מזימות ממשלתיות מרושעות או תככים מפוקפקים השולטים בנרטיב התקשורתי משתלבות ישר בצורת החשיבה שלהם. נרקיסיסטים מונעים גם על ידי צורך להרגיש ייחודי ומיוחד, דבר שהמחקר זיהה גם כמנבא של חשיבה קונספירטיבית.

אחרים עשויים להימשך לקונספירציות מתוך רצון "לראות את העולם נשרף" - בעצם, יש אנשים שפשוט משגשגים בכאוס. ובכל זאת, מחקרים נוספים הצביעו על קשר בין כעס מוגבר לבין אמונה בקונספירציות, אם כי לא ניתן היה לומר אם כעס הוא גורם או תוצאה של אמונה בדברים לא רציונליים.

וחלק מהאנשים עשויים להימשך בהתחלה לקונספירציות כי הם מוצאים אותן מהנות. כלומר, אין להכחיש שיש מידה מסוימת של בידור שניתן להפיק מדיון באמונות המוזרות ביותר על העולם שלנו, בין אם אתה באמת רואה בהן אמת ובין אם לאו. הרי לחצת על המאמר הזה...

סקירה שיטתית שפורסמה בשנת 2022 נועדה לאסוף יחד את מה שאנו יודעים עד כה על אמונות קונספירציה כפי שהן חלות על קוביד, עם לקחים שיכולים להיות ישימים בצורה רחבה יותר. נרקיסיזם עלה שוב, יחד עם שלוש תכונות האישיות הנוספות שיוצרות יחד איתו את מה שנקרא השילוש האפל (מקיאווליאניזם, פסיכופתיה וסאדיזם). גורם נוסף שהוזכר היה רווחה פסיכולוגית ירודה יותר, כמו תחושות של חרדה, דיכאון או חוסר ודאות - משהו שכנראה כולנו זוכרים היטב מהחודשים הראשונים של 2020.

מה שעדיין קשה לקבוע הוא אילו מהגורמים הם גורמים ואילו תופעות. אולי המוח והאישיות של חלק מהאנשים אכן גורמים להם להיות מועדים יותר לאמונה בקונספירציות, אבל נדרשת קבוצה מסוימת של נסיבות חיצוניות כדי להטות אותם מעבר לקצה ולחור הארנב.

מחברי הסקירה קראו למחקר נוסף כדי לטפל בשאלות הפתוחות הללו, עם דוגמאות מגוונות יותר. מעל הכל, הבנת המניעים שדוחפים אנשים לעבר תיאוריות קונספירציה - ולזכור שלאמונות אלו יכולות להיות השלכות על החיים האמיתיים - היא חיונית אם ברצוננו להתמודד חזיתית עם גלים עתידיים של דיסאינפורמציה.

מקור:

The Brains Of Conspiracy Theorists Really Are Different – Here’s How