"הניסוי האסור" הוא ביצה אתית, אבל אנשים עסקו בו

ל"ניסוי האסור" יש אולי פוטנציאל להאיר אמיתות בסיסיות על טבע האדם, אבל הוא כל כך לא מוסרי עד כדי כך שהוא ישלח כל ועדת אתיקה של אוניברסיטה מודרנית לקריסה. אף על פי כן, בתקופות היסטוריות שפחות עסקו בכבוד האדם, היו שעסקו בעיבודים משלהם של היוזמה הבעייתית הזו.

ישנן כמה גרסאות של הניסוי האסור, אך רובן כוללות גידול ילד תוך מניעת אינטראקציות חברתיות מרכזיות. בתיאוריה, זה יכול לעזור לברור אילו חלקים באנושות שלנו מושפעים מהגנטיקה (הטבע) לעומת הסביבה שלנו (הטיפוח).

באחת הגרסאות הנפוצות ביותר של הניסוי, ילד יגדל מלידה בהיעדר מוחלט של דיבור, מילים וטקסט כתוב. ללא שפה, החוקרים יכלו לקבל תובנות על ביולינגויסטיקה והתפתחות השפה במוח האנושי. לדוגמה, האם למוח האנושי יש הבנה קבועה של הדרך שבה השפה פועלת באמצעות מערכת של כללים, מבנים וצורות ארכיטיפיות? לחלופין, האם אנו לומדים בחופשיות שפות ללא כל מודול דקדוק מולד?

לפחות זו הנחת היסוד. רוב הזמן, רעיונות מסוג זה נשמרים כניסויי מחשבה בלבד, שנועדו לחקור קונספטים מורכבים ללא כל כוונה אמיתית להדגים אותם בעולם האמיתי. עם זאת, באופן קצת לא ייאמן, ישנם תיאורים היסטוריים של אנשים המנסים לערוך את הניסוי הלא אתי הפרוע הזה (אם כי האמיתות של הסיפורים הללו מעורערת).

על פי הרודוטוס, חוקר יווני עתיק הידוע בשם "אבי ההיסטוריה", הפרעה המצרי פסמטיך הראשון נתן שני יילודים לרועה בודד בהנחיה קפדנית לא להחליף עימם מילה. שנתיים לאחר מכן, המילה הראשונה שהם אמרו היתה לכאורה "becos", המילה ל"לחם" בפריגית העתיקה, שפה נכחדת ששימשה בעבר באנטוליה. זה הוביל את פסמטיך להאמין שהפריגית היא שפת האם של האנושות כולה.

תיאור מפוקפק לא פחות מספר את סיפורם של הניסויים הלשוניים שביצע פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, במאה ה-13 לספירה. הוא כביכול נתן כמה תינוקות לטיפול של מיניקות אילמות וחרשות מתוך השערה שהם עשויים לדעת מטבעם את השפה העברית, יוונית, לטינית, ערבית או "שפת הוריהם". לרוע המזל, הניסוי שלו היה חסר תועלת מכיוון ש"ילדים לא יכלו לחיות בלי מחיאות כפיים, ומחוות, וארשת פנים ופיתויים".

אחרים תיארו את הניסוי האסור כמקרה של ילד שגדל על ידי בעלי חיים אחרים, ובכך נמנעת מהם אינטראקציה חברתית אנושית. המונח עצמו - "ניסוי אסור" - מיוחס לעתים קרובות לכותרת של ספר מאת רוג'ר שטאק (Roger Shattuck) על "הילד הפראי מאוורון", מי שנקרא "ילד הפרא" שעליו דווח בדרום צרפת בתחילת המאה ה-19.

מדען אחד שהשתעשע ברעיון הזה היה הפסיכולוג האמריקאי ווינתרופ קלוג (Winthrop Kellogg). כששמע על מקרה של ילדים אינדיאנים "שגודלו על ידי זאבים", מקרה שדווח בכתב העת האמריקאי לפסיכולוגיה ב-1927, הוא הוקסם מ"ילדי הפרא" ומהפוטנציאל שלהם ללמד אותנו על עצמנו. הוא ציין שכל ניסוי שמתוכנן באופן פעיל יהיה גם "לא חוקי" וגם "לא מוסרי", אז הוא חלם דרך נוספת לחקור את רעיונותיו: הוא ואשתו גידלו שימפנזה לצד בנו התינוק כדי לחקור את השפעות הסביבה על התנהגות והתפתחות.

על פי הדיווחים, השימפנזה, גואה, הלכה זקופה והגיבה ל-20 פקודות קוליות. אפילו נטען שהיא "חכמה" יותר מהילד, דונלד, כששניהם היו בני 12 חודשים. עם זאת, בגיל 16 חודשים, דונלד התחיל ליצור מילים וגואה לא יכלה. באופן לא מפתיע, ככל שהילד גדל, הוא הפך להיות מסוגל יותר ויותר, והשאיר את הפסבדו-אח גואה מאחור באבק.

למרות שקלוג נחשב ל"מבשר של מדע התנהגות בעלי חיים", הניסוי עם גואה ודונלד לא חשף שום ראיה חשובה. בטח, שימפנזים הם אינטליגנטיים מאד, אבל הם לא יהיו שווים ביכולת הקוגניטיבית לבני אדם רק בגלל שהם לובשים בגדים ואוכלים ליד שולחן ארוחת הערב.

בעוד הוגים רבים מהעבר חשבו על עריכת ניסוי אסור משלהם, אולי יש סיבה נוספת שהם צריכים להישאר בהיסטוריה, מעבר לדאגות האתיות המסיביות: הם לא מוכיחים הרבה בכלל.

"הניסוי האסור וההיפוך שלו נכשלו במידה רבה. תחילה הפילוסופים ואחר כך המדענים השאירו תיעוד של תסכול", מסכמת סנדרה סווארט (Sandra Swart), פרופסור ויו"ר המחלקה להיסטוריה באוניברסיטת סטלנבוש, בפרק של הספר "ההתפתחות של תקשורת חברתית בפרימטים" ("The Evolution of Social Communication in Primates").

"השאלות הגדולות על טבע האדם לא זכו לתשובה והן נותרו בלתי ניתנות לתשובה בניסויים כאלה. נבדקי הניסוי (הן אנושיים והן סימיאנים) מתו לעתים קרובות צעירים, או הושלכו, ואחרים התגלו כרמאים תמימים (או מודעים), מנוצלים לעתים קרובות בשל חוסר יכולתם שלהם", מוסיפה סווארט. "לרוב, הם פעלו כמסכים ריקים עליהם אנשים מקרינים את הבעיות שלהם - ככתמי דיו נושמים במבחן רורשאך של האנושות", היא מסכמת.

מקורות:

• קטעים מ- The "Forbidden Experiment" Is An Ethical Quagmire, But People Have Dabbled With It מאת IFLScience שנכתב ע"י: Tom Hale.

• קטעים מ- The ‘forbidden experiment’ is an infamously evil chapter in scientific history מאת Popular Science.

• קטעים מ- The Forbidden Experiment מאת Boston Review שנכתב ע"י: Rebecca Saxe.