מההיעלמות המביכה של עמנואלה אורלנדי (Emanuela Orlandi) ב-1983 ועד לאוסף חשאי של מסמכים הידועים בשם הארכיון האפוסטולי, דברי ימי הוותיקן אפופים באניגמטיות. בין כל הנרטיבים הסודיים הללו, האגדה המוזרה ביותר היא זו של הכרונוביזור (Chronovisor).
הכרונוביזור, מכשיר שלכאורה מסוגל להציץ במסדרונות הזמן, עומד כאחת היצירות החמקמקות ביותר של ההיסטוריה. למרות שקיומו חסר הוכחה קונקרטית, פרסום משנת 2002 שחיבר כומר הוותיקן האב פרנסואה ברונה (François Brune) טוען אחרת. לדברי ברונה, המוח מאחורי הכרונוביזור הוא לא אחר מאשר האב פלגרינו ארנטי (Pellegrino Ernetti), נזיר בנדיקטיני שהגאונות שלו השתרעה מעבר לתחום הרוחני.
כשהוא מקפיד על אווירה של חשאיות, שמר ארנטי על הכרונוביזור עד לתחילת שנות ה-60, אז חשף את המצאתו המדהימה לברונה. טוענים כי קבוצה של שנים עשר מוחות מבריקים, כולל הפיזיקאי הנודע אנריקו פרמי והמדען הנאצי לשעבר ורנר פון בראון, תרמו ליצירתו.
נבנה באמצעות קרנים קתודיות, אנטנות ומתכות מיוחדות המסוגלות ללכוד אותות קול ואור בכל אורכי הגל, הכרונוביזור איפשר לכאורה לצוות המדענים הזה לתעד התרחשויות היסטוריות, כולל צליבתו של ישוע. למעשה, המכשיר עשוי היה להחזיק בכוח לאמת את תורת התנ"ך באמצעות הצצות ישירות אל העבר.
בלב מחקר הכרונוביזור נמצא אופוס המגנום של ברונה משנת 2002, "Le Nouveau Mystère du Vatican". בחיבור של ברונה הוא נזכר בפגישה מקרית בתעלה הגדולה של ונציה בינו לבין האב ארנטי. העניין המשותף שלהם בשפות עתיקות התפתח במהירות לדיונים על מדע והמכשיר המסתורי.
ארנטי טען שיש לו פורטל לאמת - מכשיר המסוגל לחצות את הזמן עצמו. קונסורציום של מוחות מבריקים, כולל הפיזיקאי זוכה פרס נובל אנריקו פרמי והמדען הנאצי שהיה פעם פורץ דרך של נאס"א ורנהר פון בראון, שיתפו פעולה ביוזמה המדהימה הזו.
ארנטי חשף שהמכשיר שילב כמה אנטנות, כאשר שלוש עשויות ממתכות אניגמטיות שלכדו גלי קול ואור לרוחב כל הספקטרום. "מגלה כיוון" אפשר לכאורה למשתמשים לכוון לתקופות היסטוריות ספציפיות, ולהקרין אותם על מסך בזמן שמנגנון הקלטה תיעד את הסצנות. בניגוד להיותה מכונת זמן קונבנציונלית, הכרונוביזור תפקד יותר כפורטל להיסטוריה. ארנטי השווה את זה לטלוויזיה, לוכד הדים של ימים עברו התלויים במרחבי החלל.
תיאוריו של ארנטי הופכים מדהימים יותר ויותר כאשר הוא סיפר על התבוננות ברגעים משמעותיים בהיסטוריה. הוא דיבר על כך שהוא היה עד לנאומו הנלהב של מרקוס טוליוס קיקרו בפני הסנאט הרומי בשנת 63 לפנה"ס, מתאר את רהיטותו בצורה חיה. באומץ, הוא אפילו טען שראה את צליבתו של ישוע - קביעה ששלחה גלי הלם בעולם. מגוון התצפיות השתרע מעלייתה של האימפריה הרומית ועד למחיקת סדום ועמורה, מה שמרמז שהכרונוביזור פתח לכאורה צוהר לאירועים המרכזיים ביותר של התנ"ך.
ב-2 במאי 1972, המגזין האיטלקי "לה דומניקה דל קוריירה" (“La Domenica del Corriere”) פרסם את הצהרותיו הנועזות של ארנטי במאמר שכותרתו "מכונה שמצלמת את העבר הומצאה סוף סוף". לצד הטענות השנויות במחלוקת הללו, המגזין הציג תמונה לכאורה מהכרונוביזור, המתעדת את צליבתו של ישוע. ארנטי טען כי הוותיקן הסתיר את הכרונוביזור כדי להגן על כוחו מנפילה לידיים מרושעות. באופן מוזר, הוותיקן הכריז ב-1988 ששימוש במכשיר כזה יגרום לנידוי. במכתב פתוח לפני פטירתו ב-1994, חזר ארנטי על האותנטיות של המכשיר ועל הפוטנציאל שלו להגביל את חירות האדם - רעיון שהוא ייחס לאפיפיור פיוס ה-12.
למרות הפיתוי, הספקנות אפפה רבות מקביעותיו של ארנטי. המתנגדים טוענים שהתצלום שלו של ישוע היה העתק של פסל בכנסייה באומבריה או תמונה הפוכה מגלויה איטלקית. בשנת 1996, מגזין "Paracelsus" הטיל ספק נוסף, ושאל מדוע ארנטי מעולם לא שיתף סכמות מפורטות של הכרונוביזור. בנוסף, עיצוב המכשיר דמה דמיון מדהים לנובלת מדע בדיוני משנת 1947.
בעוד שיש הטוענים כי ארנטי התוודה על כך שבדה את הסיפור לפני מותו, המחלוקת נמשכת. עם דמויות מפתח כמו פון בראון, פרמי, ארנטי וברונה שכבר לא בחיים, המסתורין נמשך, ומנציח את כח המשיכה של הכרונוביזור. עד כמה שהרעיון של הכרונוביזור שובה לב, רבות מהטענות של ארנטי נתקלו בספקנות. התמונות לכאורה חסרות אמינות, והיעדר תוכניות מפורטות מעלה ספקות לגבי קיומו של המכשיר שאפשר לומר ברמה גבוהה מאד של ודאות שהוא פותח בדמיונו העשיר של ארנטי.
בסופו של דבר, הכרונוביזור נשאר חידה אגדתית ששזרה את עצמה לתוך מארג ההיסטוריה של הוותיקן, ומשמש עדות לפליאה המתמשכת של האנושות מהלא נודע.
מקורות:
Comentarios