כאשר אנו מחפשים ציוויליזציות חוצניות ביקום, אנו מסתכלים לעתים קרובות על התפתחות החיים על פני כדור הארץ כדי למצוא רמזים לגבי מה לחפש. הגיוני לעשות זאת. מצאנו חיים תבוניים רק על הפלנטה הזו, אז זה הגיוני לחפש את סוג החתימות הנפלטות מהכוכב שלנו. אנו יודעים שהחיים על פני כדור הארץ תלויים בנוכחות של חמצן אטמוספרי ומים נוזליים, אז למה שלא נחפש כוכבי לכת חוץ-שמשיים באזור הישיב סביב כוכבים שבהם יכולים להתקיים מים נוזליים, ונחפש בכוכבי הלכת הללו (במידת האפשר) נוכחותו של חמצן?
אבל בחיפוש אחר סימנים לחיים תבוניים, ציוויליזציות מתקדמות וחתימות טכנולוגיות (technosignatures), הדברים קצת שונים. למרות שהפלנטה שלנו שופעת חמצן כבר מיליארדי שנים, בילינו חלק קטן משמעותית מהזמן הזה בשליחת אותות לחלל.
במונחים קוסמולוגיים, לא היינו מין טכנולוגי במשך זמן רב, ובזמן הזה התקדמנו בקצב לא רע, והרעיונות שלנו לגבי סוג האותות שצריך לחפש השתנו יחד איתו. לדוגמה, מעבר מאותות אנלוגיים רועשים לדיגיטליים גרם לנו לחשוב שסביר להניח שחייזרים לא ישתמשו באותות אנלוגיים לאורך זמן, מה שהופך את זה לא סביר שזה סוג האות שאנו עשויים למצוא.
אסטרונומים וציידי חייזרים מנסים להסתכל על ההתפתחות שלנו ועל מה שאנו חושבים שעשוי להיות אפשרי בעתיד שלנו כדי לנסות ולצמצם את מה שיש לחפש אם ציוויליזציות חוצניות יעברו הרבה מעבר לרמת ההתקדמות הנוכחית שלנו. בתרגיל אחד כזה הציע העתידן ג'ון מ. סמארט (John M. Smart) משהו שנקרא 'היפותזת ההתעלות' ('transcension hypothesis').
"היפותזת ההתעלות מציעה שתהליך אוניברסלי של התפתחות אבולוציונית מנחה את כל הציוויליזציות המתקדמות מספיק לתוך מה שניתן לכנות 'חלל פנימי', תחום אופטימלי מבחינה חישובית של קנה מידה דחוס, פרודוקטיבי, ממוזער ויעיל יותר ויותר של מרחב, זמן, אנרגיה וחומר, ובסופו של דבר, ליעד דמוי חור שחור", הסביר סמארט במאמר מ-2012.
למרות שמאד ספקולטיבי - אנחנו מדברים על ציוויליזציות חוצניות אולי בנות מיליוני שנים - הרעיון הוא שמינים מתקדמים ימשכו לעבר חורים שחורים. זה אולי נראה כמו רעיון נורא, אבל יש עדויות המצביעות על כך שניתן לרתום חורים שחורים כמקור כוח עצום, שיכול להציע לציוויליזציה מתקדמת יתרונות אחרים, כולל מקום של ציוויליזציות מתקדמות להתכנס ולהתמזג.
"חורים שחורים עשויים להיות ייעוד התפתחותי וגורם משיכה סטנדרטי לכל אינטליגנציה גבוהה יותר", המשיך סמארט, "כיוון שהם נראים לחלקנו כמכשירי מחשוב, למידה, מסע קדימה בזמן, קצירת אנרגיה, מיזוג ציוויליזציה, ברירה טבעית ומכשירי שכפול יקום אידיאליים. בהיפותזת ההתעלות, ציוויליזציות פשוטות יותר שיצליחו להתנגד להתעלות על ידי הישארות בחלל החיצוני (הרגיל) יהיו כשלים התפתחותיים, מפגרים במחזור החיים של כל מערכת ביולוגית מתפתחת, אשר סטטיסטית נדירים מאד".
אם זה נכון, זה יעזור להסביר את פרדוקס פרמי, או מדוע עדיין לא ראינו שום סימנים לחיים חוצניים. מינים מתקדמים עשויים שלא לשדר את מקום הימצאם במשך זמן רב מאד, לפני שיפנו פנימה. למרות שהוא ספקולטיבי ביותר, הרעיון נותן לנו כמה דברים לחפש.
"אם התעלות היא אילוץ התפתחותי אוניברסלי, אז ללא יוצא מן הכלל, כל אותות הדליפה האלקטרומגנטיים המוקדמים ובעלי ההספק הנמוך (רדאר, רדיו, טלוויזיה), ומאוחר יותר, עדויות אופטיות של כוכבי לכת חוץ-שמשיים והאטמוספרות שלהם צריכים להיפסק כאשר כל ציוויליזציה נכנסת לסינגולריות טכנולוגית משלה (הופעה של אינטליגנציה פוסט-ביולוגית וצורות חיים) ומזהה שהיא נמצאת בדרך אופטימלית ומאיצה לסביבה דמוית חור שחור", מסכם סמארט.
"יתר על כן, סט"י (SETI) אופטי עשוי לאפשר לנו בקרוב למפות אזור מתרחב של האזור הישיב הגלקטי שאנו עשויים לקרוא לו אזור ההתעלות הגלקטי, טבעת פנימית המכילה ציוויליזציות מתעלות עתיקות יותר, ובעיית כוכבי לכת חסרים כאשר אנו מגלים שכוכבי לכת עם חתימות חיים מתרחשים בתדרים נמוכים בהרבה בטבעת הפנימית הזו מאשר בשאר האזור הישיב".
מקורות:
Comments