אתמול (24/09/2023), לאחר שבע שנים ו-6.21 מיליארד קילומטרים, אוסיריס־רקס (OSIRIS-REx) של נאס"א העבירה רשמית קפסולה של אבק אסטרואיד 101955 בֶּנוּ לכדור הארץ. זהו הישג עצום, מדהים, הישג של תעוזה, הנדסה, מסירות ומיומנות. אך למרות שהקפסולה הגיעה ליעדה - כדור הארץ - יש כעת עוד הרבה עבודה לעשות.
הגשושית אוסיריס־רקס נבנתה על ידי חברת לוקהיד מרטין, ושוגרה למשימתה ב־8 בספטמבר 2016. בדצמבר 2018 הגשושית הגיעה לקרבת האסטרואיד, והחלה להקיף ולחקור אותו. בדצמבר 2018 גילתה הגשושית כמויות ניכרות של מים על האסטרואיד. ב־21 באוקטובר 2020 שלחה הגשושית זרוע רובוטית לפני השטח של האסטרואיד ואספה בהצלחה דגימה ממנו. המשימה נועדה לחקור את השלבים הראשונים של היווצרות מערכת השמש וכוכבי הלכת, ואת המקור לתרכובות אורגניות שחיוניות לקיום חיים.
מדענים מקווים שניתוח האבק הקוסמי הזה יניב מידע חדש על לידתה של מערכת השמש, וכיצד הגיעו אבני היסוד של החיים לכדור הארץ. "היום מהווה נקודת ציון יוצאת דופן לא רק עבור צוות אוסיריס־רקס אלא עבור המדע בכללותו", אומר החוקר הראשי של אוסיריס־רקס, דנטה לורטה (Dante Lauretta) מאוניברסיטת אריזונה.
"הבאת דגימות מבנו לכדור הארץ בהצלחה היא ניצחון של כושר המצאה משותף והוכחה למה שאנחנו יכולים להשיג כשאנחנו מתאחדים עבור מטרה משותפת. אבל בואו לא נשכח - למרות שזה עשוי להרגיש כמו סוף פרק מדהים, זה פשוט התחלה של אחרת. כעת יש לנו הזדמנות חסרת תקדים לנתח את הדגימות הללו ולהעמיק בסודות מערכת השמש שלנו".
לאחר איחזור ממדבר יוטה, הקפסולה הועברה למתקן נקי נייד כדי למזער את זיהום כדור הארץ. ההערכה היא כי הקפסולה הזו מכילה כ-250 גרם (8.8 אונקיות) של חומר, אך אנחנו לא הולכים לדעת זאת בוודאות עוד כמה ימים. למתקן הנקי הורשו רק שישה אנשים, לבושים בחליפות סטריליות, כפפות ניטריל, כיסויי נעליים, כיסויי שיער וכיסויי זקן. תפקידם היה לפרק את הקפסולה, להסיר - אך לא לפתוח - את מיכל האיסוף כך שניתן יהיה להטיסו למרכז טיסות החלל ג'ונסון של נאס"א.
שם, החוקרים יפתחו בזהירות את המיכל, וימדדו ויקטלגו את הדגימה, כהכנה למדע שיבוא בהמשך. מנות יחולקו למדענים ברחבי העולם, לסוגים שונים של ניתוח. נאס"א תחשוף את תוצאות ניתוח המבט הראשון שלה ב-11 באוקטובר.
הסלע הזה הוא כל כך יקר כי הוא מייצג תיעוד בתולי ביותר של מערכת השמש המוקדמת. מאמינים כי עצמים בחלל כמו אסטרואיד בנו נותרו ללא שינוי מאז היווצרותם, לפני כ-4.5 מיליארד שנים. יש לנו כבר מספר לא מבוטל של דגימות סלעי חלל כאן על כדור הארץ, בצורה של מטאוריטים שאיכשהו עשו את דרכם לעולמנו והתרסקו על פני השטח. אבל דוגמאות כמו הדגימה של אוסיריס־רקס מבנו הם באמת מיוחדים.
"דגימות אלה הן מהסלעים הבתוליים ביותר שיש. בניגוד לנפילות טבעיות של מטאורים שעלולים להזדהם במהירות על ידי האטמוספירה, המים והביומה שלנו, הסלעים הללו אינם נגועים. לכן, עם בנו ננתח דגימות בתוליות של העצמים הקדומים ביותר באזור מערכת השמש", אומר המינרלוג ניק טימס (Nick Timms) מאוניברסיטת קרטין באוסטרליה.
"נוכל לספר הרבה מאד על מה שקרה כשמערכת השמש לא הייתה אלא אבק וגז, ועל התהליכים שהפגישו כוכבי לכת ויצרו את המרכיבים לחיים על פני כדור הארץ".
מודל מרכזי אחד לאופן שבו כדור הארץ קיבל את המרכיבים החיוניים לחיים כרוך באספקה באמצעות הפצצת אסטרואידים, בתחילת ההיסטוריה של מערכת השמש. חקר חומר אסטרואיד בתולי יכול לעזור למדענים לגלות את הסבירות של מודל זה, באופן מלא או חלקי. אנו יכולים גם לגלות אילו מינרלים ומולקולות ריחפו מסביב במערכת השמש המוקדמת. בעבר, היו שתי משימות דגימת אסטרואיד שהחזירו חומר לכדור הארץ, שתיהן על ידי הסוכנות היפנית לחקר החלל.
היאבוסה (Hayabusa) העבירה פחות ממיליגרם של חומר מאסטרואיד איטוקאווה לכדור הארץ בשנת 2010, עקב כשל במנגנון הדגימה. היאבוסה 2, המוצלחת הרבה יותר, סיפקה 5.4 גרם של חומר מאסטרואיד ריוגו בשנת 2020. מאותה דגימה זעירה של אסטרואיד, מדענים הצליחו ללקט הרבה. הם מצאו גרגירים של אבק כוכבים קדומים יותר ממערכת השמש, אבני היסוד של החיים, מרכיב של RNA, מולקולות אורגניות, וההיסטוריה המוקדמת של ריוגו ככוכב לכת תינוק במערכת השמש החיצונית.
עם פי חמישים כמות חומר, מדענים מקווים שהמחקרים שלהם על האסטרואיד בנו יעזרו לפתור כמה מהתעלומות הגדולות ביותר של האנושות. "זה הכל על הבנת המקורות שלנו", אמר לורטה עוד ב-2020, "מתייחס לכמה מהשאלות הבסיסיות ביותר שאנו שואלים את עצמנו כבני אדם: מאיפה בנו? והאם אנחנו לבד ביקום?"
מקורות:
Comments