ופתאום צץ לו אובליסק... האובליסקים המצריים של בנוונטו

רק באיטליה (ובשדות ים כמובן...) מתקיים מין מצב שאתה מתהלך בעיירה שכוחת אל ופתאום אתה מבחין באובליסק מצרי חבוי. זה בדיוק מה שקרה לי עכשיו, התהלכתי לי במדרחוב הלבוש בקישוטי חג המולד בעיירה בנוונטו (50 ק"מ מנאפולי), ופתאום קלטתי בחצר צדדית ומוקף בטנדרים חונים, אובליסק מצרי צנוע שפשוט ניצב לו שם מבויש. ומסתבר שהוא לא בודד פה, אחיו גם נמצא פה בבנוונטו.

האובליסק הניצב בפיאצה אמיליו פאפינאנו בבנוונטו

האובליסקים המצריים של בנוונטו הם שני מונומנטים שנבנו תחת הקיסר הרומי דומיטיאנוס והוצבו בין 88 ל-89 לספירה, משני צידי הכניסה למקדש החדש של איזיס במושבה בנוונטום. כתובות ההירוגליפים שלהם הן ההוכחה המפורשת ביותר שהגיעה עד ימינו לקיומו של מקדש זה.

החדשות על המפורסם מבין שני האובליסקים מתחילות בשנת 1597, במהלך כהונת האפיפיור קלמנס השמיני והבישוף של מסימיליאנו פלומברה. באותה שנה, הוא הוצב מול הקתדרלה של בנוונטו, שבראשו כדור ברונזה עם צלב והוא הוקדש לבתולה. הוא הוסר בשנת 1867 לרגל הרחבת רחוב גריבלדי, ובשנת 1872 הוא הוצב מחדש בפיאצה אמיליו פאפינאנו הקטנה, שם הוא עדיין ניצב ושם נתקלתי בו, מותקן על כן הנושא כתובת בלטינית ויוונית. בשנת 1892 נמצא שבר נוסף של האובליסק בגנים של פאלאצו דה סימון: הארכיאולוג אלמריקו מאומרטיני זיהה אותו כחלק העליון של המונומנט בפיאצה פאפינאנו, ואז כתובותיו הושלמו.

האובליסק השני זהה לראשון מבחינת החומר, הצורה והכתובות, אך רק כשני שלישים מגובהו נשמרו. הוא נשאר בחצר ארמון הארכיבישוף במשך זמן רב, ומאומרטיני עצמו העביר אותו למוזיאון סניו בסוף המאה ה-19. כיום הוא מוצג באגף המוזיאון המוקדש למקדש איזיס, במנותק ממוזיאון סניו לאמנות עכשווית. על פי עדותו של ההיסטוריון מבנוונטו אנריקו איסרניה, חלק אחר של האובליסק הזה נמצא בשרידי התמוטטות הבזיליקה של סן ברטולומיאו והוצב בחומה במבנה החדש.

הכתובות על האובליסקים של בנוונטו תורגמו על ידי מספר חוקרים; הגרסאות הנפוצות ביותר הן אלו של האגיפטולוג הגרמני אדולף ארמן ועמיתו האיטלקי ארנסטו סקיאפרלי, שתיהן פורסמו ב-1893 כאשר ניתן היה לקרוא את אחד משני האובליסקים בשלמותו. להלן הגרסה האיטלקית לתרגומו של ארמן:

«הורוס , הצעיר החזק שכובש בכוח, הורוס המוזהב «עשיר בשנים», חזק בניצחון, מלך מצרים העליונה והתחתונה, אוטוקראטור קייסרוס, בן המלך, דומיטיאנוס, יחיה לנצח. הובא מהממלכה ומהארצות הזרות של האויבים למעונו, הבירה רומא». «איזיס הגדולה, אם האלוהים, סוטהיס, גברת הכוכבים, גברת השמיים, האדמה והשאול. הוא הרים אובליסק גרניט עבור(ה) ועבור האלים של עירו בנוונטו, למען הישועה והחזרה למולדתו של אדון שתי המדינות, דומיטיאנוס, שחי לנצח. שמו היפה (הוא) לוציליוס .....(?). שיזכה לחיים ארוכים בשמחה». «בשנה השמינית תחת מלכותו של «השור החזק», מלך מצרים העליונה והתחתונה, אדון שתי מדינות, «בן אדון החיים, אהוב על כל האלים», בנו של רע, אדון הכתרים, דומיטיאן, שיחיה לנצח. ארמון מפואר נבנה עבור האיזיס הגדולה, הגברת מבנוונטו, ועבור האלוהויות הפארדרות. אובליסק גרניט הוקם על ידי לוציליוס ..... (?) למען ישועתו ושגשוגו של אדון שתי המדינות». «האיזיס הגדולה, אם האלים, עין השמש, גברת השמים וגברת כל האלים. המונומנט הזה הוא עשה לה ולשאר האלים של עירו בנוונטו למען הישועה והחזרה למולדתו. של בנו של המלך, אדון הכתרים, דומיטיאנוס, שחי לנצח שמו לוצליוס.....(?) שתנתן לו שמחה, חיים, ישועה, בריאות!».

התחביר העקיף מאד ומספר פרטים נוספים מצביעים על כך שהכתובת ההירוגלפית, למרות שהיתה עבודתם של סופרים מצריים, היא תוצאה של תרגום של טקסט יווני, אולי נכתבה בסביבת אלכסנדריה. מן הראוי להדגיש את תכונות הטקסט המתארות את דומיטיאנוס במפורש, בהשוואה לפרעה, אפילו יותר מאשר על האובליסק של מקדש איזיס בקמפוס מארטיוס ברומא שהוקם כמה שנים קודם לכן; מגוון ההיבטים הרחב שבהם מתוארת האלה איזיס עצמה, המעידים על התופעה לפיה היא נטתה להטמיע מאפיינים של אלוהויות רבות ושונות; והעובדה שהיא מכונה "גברת בנוונטו", מרמזים שאיזיס הייתה, עוד לפני התערבותו של דומיטיאנוס, כת פופולרית מאד בעיר.

לא ברור כיצד יש לקרוא את שמו של מי שהקים את האובליסקים, בתקווה להצלת דומיטיאנוס, אשר, ככל הנראה, באותה תקופה היה עסוק במערכה בדאצ'יה או בדיכוי המרד של לוציוס אנטוניוס סאטורנינוס, מושל פרובינקיה גרמאניה סופריור. בתחילה, בעבודתם של ז'אן-פרנסואה שמפוליון ולואיג'י מריה אונגרלי, נקרא שם זה כלוציליוס רופוס; עם זאת, סביר יותר ששינוי מסוים התרחש במהלך התעתיק של שמה של הדמות, שהיתה נקראת רוטיליוס לופוס.

למעשה, נוכחותם, ולמעשה הריכוז, של הגנס (קבוצת משפחות) רוטיליה בבנוונטו מוכחת על ידי מספר כתובות, כולל אחת שנחקקה על ידי רוטיליו לופו. הוצע כי מי שהזמין את האובליסקים היה מרקו רוטיליו לופו, לגאטוס של הלגיון ה-13 ג'מינה, או אדם בעל אותו שם שהיה אחראי שרשרת אספקת המזון (בין 103 ל-111) ולאחר מכן מושל מצרים (בין 113 ל-117, תחת טראיאנוס). אולם סביר שהוא היה אזרח עשיר או חזק של בנוונטו, עד כדי כך שהוא הצליח להביא את שני האובליסקים ממצרים.

והנה היסטוריה נסתרת שמגלים בחצר צדדית בעיירה איטלקית די שולית...