חוקר מציע תיאוריה חדשה לצלמיות ונוס

מקור: Heritage Daily

אחת הדוגמאות המוקדמות ביותר לאמנות, צלמיות ונוס האניגמטיות שנוצרו לפני כ-30,000 שנה, מסקרנות ומפליאות את החוקרים כבר כמעט 200 שנה. כעת, חוקר מאוניברסיטת קולורדו (Anschutz Medical Campus) מאמין שהוא אסף מספיק ראיות בכדי לפתור את התעלומה שמאחורי הטוטמים המוזרים הללו.

הצלמיות, בגודל כף יד, מתארות נשים שמנות או בהריון, הן נתפסות כסמלי פוריות או יופי. אך לדברי ד"ר ריצ'רד ג'ונסון, (Dr. Richard Johnson), מוביל המחקר, שפורסם השבוע בכתב העת 'Obesity', המפתח להבנת הצלמיות מצוי בשינויי אקלים ובתזונה.

"חלק מהאמנות המוקדמת ביותר בעולם הן צלמיות מסתוריות אלה של נשים הסובלות מעודף משקל, אמנות מתקופת הציידים-לקטים באירופה של עידן הקרח, שבה כלל לא היינו מצפים לראות השמנת יתר."

אמר ג'ונסון, פרופסור בבית הספר לרפואה באוניברסיטת קולורדו. המתמחה במחלות כליות ויתר לחץ דם.

"אנו מראים כי צלמיות אלה מתקשרות לתקופה של לחץ תזונתי קיצוני."

האדם הנבון המודרני הקדום הגיע לאירופה בתקופת התחממות לפני כ-48,000 שנה. הם מכונים אוריניאקנים (Aurignacians), הם צדו איילים, סוסים וממותות. בקיץ הם אכלו פירות יער, דגים, אגוזים וצמחים. אבל אז, כמו עכשיו, האקלים לא נשאר סטטי.

עם ירידת הטמפרטורות התפשטו מרחבי הקרח והחל אסון. בחודשים הקרים ביותר הטמפרטורות צללו עד ל-10 מעלות מתחת ל-0. קבוצות רבות של ציידים-לקטים מתו, אחרות עברו דרומה, חלקן חיפשו מקלט ביערות. בתקופה נואשת זו הופיעו הצלמיות השמנות. אורכן נע בין 6 ל-16 סנטימטרים והן היו עשויות מאבן, שנהב, קרן או לפעמים חימר. חלקן נענדו כקמיעות.

ג'ונסון ושותפיו למחקר, הפרופסור לאנתרופולוגיה ג'ון פוקס (John Fox), מהאוניברסיטה האמריקאית בשארג'ה שבאיחוד האמירויות הערביות, והפרופסור לרפואה מיגל לנאספה-גרסיה (Miguel Lanaspa-Garcia), מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קולרדו, מדדו את יחסי המותניים-ירך והמותניים-כתפיים. הם גילו כי הצלמיות שנמצאו הכי קרובות לקרחונים היו השמנות ביותר בהשוואה לאלה שנמצאו רחוק יותר. הם מאמינים שהצלמיות מייצגות סוג גוף אידיאלי לתנאי חיים קשים אלה.

"אנו מציעים שהן העבירו מסר של מידת הגוף האידיאלית לנשים צעירות, ובמיוחד לאלו שחיו בסמיכות לקרחונים."

אמר ג'ונסון, שבנוסף להיותו רופא הוא בעל תואר ראשון באנתרופולוגיה.

"מצאנו שפרופורציות גודל הגוף היו הגבוהות ביותר כאשר הקרחונים התקרבו, ואילו השמנת היתר פחתה כאשר האקלים התחמם והקרחונים נסוגו."

השמנת יתר, לטענת החוקרים, הפכה למצב רצוי. אישה שמנה בתקופה של מחסור יכולה לשאת ילד דרך ההריון טוב יותר ממי שסובלת מתת תזונה. כך שהצלמיות אולי היו ספוגות במשמעות רוחנית - קמע לסגידה או לכישוף שיכול להגן על אישה בזמן הריון, לידה והנקה.

רבות מהצלמיות מאד שחוקות, דבר המצביע על היותן ירושה שהועברה מאם לבת במשך דורות. נשים שהגיעו לגיל ההתבגרות או בשלבים המוקדמים של ההיריון, אולי קיבלו אותן בתקווה שהן יעניקו את מסת הגוף הרצויה כדי להבטיח לידה מוצלחת.

"שומן יתר סיפק מקור אנרגיה במהלך ההריון להזנת העובר וכן יצר עבורו בידוד מוגבר"

ג'ונסון אמר כי עידוד השמנה הבטיח כי הקבוצה תמשיך לדור נוסף בתנאים אקלימיים מסוכנים אלה.

"הצלמיות הופיעו ככלי אידיאולוגי המסייע בשיפור הפוריות וההישרדות של האם והיילודים... לאסתטיקה של האמנות היה אפוא תפקיד משמעותי בהדגשת הבריאות וההישרדות בתנאי אקלים מחמירים יותר ויותר."

הצלחת הצוות באיסוף ראיות התומכות בתיאוריה שלהם נובעת מהחלת מדידות ומדע הרפואה על נתונים ארכיאולוגיים ומודלים התנהגותיים של אנתרופולוגיה.

"גישות בין-תחומיות כאלה תופסות תאוצה במדע וטומנות הבטחה גדולה".