ההשקפה הטיפוסית על הניאנדרטלים לא מחמיאה במיוחד, לעתים קרובות היא כוללת נבוט ענק, חנית ובחירת לבוש לא מוצלחת. במשך שנים, חוקרים פעלו כדי להפוך את ההשקפה הזו, אם כי עם ראיות מוגבלות. אבל מחקר חדש, שפורסם ב-Nature, מספק כמה מהתובנות המפורטות הראשונות על חיי היומיום של הניאנדרטלים.
על ידי ריצוף הדנ"א הקדום מתוך רובד שיניים (פלאק) משומר, נחשף מידע ספציפי על תזונה ובריאות ניאנדרטלים, כמו גם תובנות נוספות לגבי האינטראקציות, ההתנהגות, התרבות והידע שלהם. אבנית שיניים משמרת דנ"א קדום ממיקרואורגניזמים, וירוסים, מזון וחומרים ביולוגיים אחרים שעוברים דרך הפה של אדם. זה משאיר מקור מידע עבור מדעני דנ"א קדום לגלות אלפי שנים מאוחר יותר.
נבדקו שני ניאנדרטלים ממערת אל סידרון (El Sidron) בספרד, וניאנדרטלים ממערת ספיי (Spy Cave) בבלגיה. נמצאו הבדלים דרסטיים בתזונה שלהם המתואמים לשינויים במיקרוביום שלהם. הניאנדרטלים מספיי התאימו לסטריאוטיפ של צייד טורף של ציד גדול, עם דנ"א מקרנף צמרי (woolly rhinoceros) וכבשי מופלון, כמו גם פטריות מקומיות שעדיין נאכלות באירופה כיום.
זו הפעם הראשונה שמינים ספציפיים זוהו בתזונת הניאנדרטלים, ומתאימים למחקרים ארכיאולוגיים קודמים של פרט זה. בניגוד גמור, שני הניאנדרטלים של אל סידרון לא הציגו עדות לבשר בתזונה שלהם. הם צרכו צנוברים, אזוב, קליפת עצים, פטריות מגוונות וחומר עשבוני אחר (כנראה עובש). אלו באמת היו דיאטות פלאוליתיות, צריכה של מה שניתן לאסוף ולזהות בסביבה המקומית. לדוגמה, מערת ספיי בבלגיה הייתה בקצה של גבעות ומישורים עשבוניים של סביבת ערבות, מאוכלסת במגה-פאונה כמו קרנפים צמריים. לעומת זאת, הניאנדרטלים של אל סידרון חיו ביער הררי צפוף, שבו צנוברים ופטריות היו מקור מזון מרכזי.
השלד של ניאנדרתל ספרדי צעיר אחד הציג מורסה דנטלית קשה. אבנית השיניים שלו הכילה גם דנ"א מטפיל חמור במערכת העיכול (Microsporidia). כתוצאה מכך, סביר להניח שהוא היה חולה כרוני. למרבה ההפתעה, הניתוח התזונתי גילה שהניאנדרטל הזה ככל הנראה טיפל במחלות שלו באמצעות תרופות טבעיות. היה לו DNA מצפצפה, (שניצניו וקליפתו הם מקור טבעי לאספירין) ובאופן מפתיע, מעובש פניציליום, מקור האנטיביוטיקה הראשונה בעולם, פניצילין.
בעוד שעובש פניציליום נפוץ בסביבה, ברור שהוא אכל צמחייה נרקבת המכילה כמה עובשים אחרים. לא ראו זאת אצל הניאנדרטלים האחרים, מה שמעלה את השאלה האם הניאנדרטלים השתמשו באנטיביוטיקה. מחקר זה מצביע על כך שהניאנדרטלים החזיקו ידע נרחב בטיפולים במחלות, וזה משנה באופן משמעותי את השקפתנו על התרבות וההתנהגות שלהם. זה גם מראה כיצד החיידקים הקדומים על השיניים מספקים לנו כעת צוהר חדש לחלוטין להתנהגותם של הומינידים קדומים, ולמקור המיקרוביום שלנו.
בשנים האחרונות, התובנה הגדולה ביותר שהושגה לגבי אורח חיים ניאנדרטלי הגיעה ממחקרים על הגנום הניאנדרטלי. אלה גילו שחלקים קטנים ממנו שורדים בכל האוכלוסיות האנושיות שאינן אפריקאיות. זה סוף סוף אישר שבני אדם וניאנדרטלים אכן הזדווגו. אבל האינטראקציה הספציפית בין בני אדם לניאנדרטלים נותרה לא ידועה, יחד עם ההשלכות לגבי האופן שבו או האם זה עשוי להיות כרוך בהעברת מחלות.
החוקרים הצליחו לחקור את האינטראקציות הללו באמצעות המיקרואורגניזמים שנשמרו בתיעוד השיניים הניאנדרטלי הקדום. הצליחו לרצף גנום חיידקי בן 48,000 שנה, הקדום ביותר עד כה, ולהראות שצורת החיים הניאנדרטלית והאנושית נפרדו לפני כ-120,000 שנים. זה הרבה אחרי מה שחשבו, שבני האדם והניאנדרטלים התפצלו לפני כ-450,000 עד 700,000 שנים.
בבני אדם מודרניים, חיידקי הפה מוחלפים בדרך כלל באמצעות שיתוף מזון ישיר או מגע אינטימי, כך שזה מרמז לפחות על כמה אינטראקציות קרובות מאד בין שני המינים הרבה אחרי שהם התפצלו. החלפת רוק עשויה לגרום גם להעברת מגוון רחב של מיקרואורגניזמים בריאים ומועילים, או אפילו פתוגנים רעים.
אמנם החוקרים יודעים שבני אדם השיגו מספר גנים חיסוניים מרכזיים מניאנדרטלים, כמו כן ייתכן גם שבני אדם השיגו מגוון רחב של מיקרואורגניזמים בריאים ומגנים, מה שסיפק לבני אדם קדומים יתרון כאשר הם עברו לאדמות התיישבות הניאנדרטלים באירופה. יודעים שמיקרואורגניזמים מועילים אלה הם קריטיים לבריאות האדם. שינויים בקהילות המיקרוביאליות המגוונות שלנו עלולים לגרום למגוון רחב של מחלות, כולל השמנת יתר, סוכרת, מחלות לב, סרטן, הפרעות אוטואימוניות וכו'.
למרות שהחוקרים אינם יודעים כיצד האינטראקציות הללו עשויות היו לשנות את בריאותם של ניאנדרטלים או בני אדם מודרניים, המחקר חושף אמצעי חדש לחקור זאת ולהבין טוב יותר את מקורות המיקרוביום שלנו.
מקורות:
Comments