ארכיאולוגים גילו שרידים של חפיר עצום שביצר בעבר את אזור האקרופוליס שבו חיה המלוכה של ירושלים לפני אלפי שנים. הקירות התלולים של החפיר הפכו אותו ל"בלתי עביר" לפולשים, כך לפי הודעת רשות העתיקות.
ב-150 השנים האחרונות חיפשו חוקרים ללא הרף את המבנה, שחילק את העיר לשניים, תעלה עצומה שחצצה בין שלוחת עיר דוד לבין הר הבית והעופל. ארכיאולוגים עדיין לא בטוחים מתי נבנה החפיר הגדול - שעומק כ-9 מטר, רוחבו 30 מטר ואורכו 70 מטר. עם זאת, הם כן יודעים שהוא היה בשימוש לפני כ-3,000 שנה, כשהעיר שימשה כבירת ממלכת יהודה, לפי ההצהרה.
"במהלך אותן שנים, הוא חצץ בין העיר שהשתרעה על שלוחת עיר דוד מדרום ושימשה למגורים עבור תושבי ירושלים, ובין האקרופוליס – העיר העליונה, שהייתה האזור השלטוני בו שכנו הארמון והמקדש – ועמדה על הר הבית, מצפון", אמרו בהצהרה פרופ' יובל גדות מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באונ' תל אביב וד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות, מנהלי החפירה. "אין לדעת מתי נחצב החפיר לראשונה, אך ברור שהוא היה בשימוש במשך מאות השנים שבהן הייתה ירושלים בירת ממלכת יהודה – לפני כמעט 3,000 שנה, החל מימיו של המלך יאשיהו. במהלך אותן שנים, הוא חצץ בין העיר שהשתרעה על שלוחת עיר דוד מדרום ושימשה למגורים עבור תושבי ירושלים, ובין האקרופוליס – העיר העליונה, שהייתה האזור השלטוני בו שכנו הארמון והמקדש – ועמדה על הר הבית, מצפון", אמר שלו.
"מועד החציבה של החפיר אינו ידוע. מפעלי בניה וחציבה כה משמעותיים בירושלים מתוארכים בדרך כלל לתקופת הברונזה התיכונה – לפני כ-3,800 שנה (תחילת האלף ה-2 לפני הספירה). אם החפיר נחצב בתקופה הזו, הרי שהוא נועד לשמור על העיר מצפון - נקודת החולשה היחידה של שלוחת עיר דוד. אנחנו כן יודעים בביטחון שהוא שימש בתקופת בית ראשון וממלכת יהודה (המאה התשיעית לפני הספירה), אז, הוא יצר חיץ ברור בין עיר המגורים שמדרום, לעיר העליונה מצפון", הוסיף שלו. "אם החפיר נחצב בתקופה זו, אז הוא נועד להגן על העיר מצפון - נקודת התורפה היחידה של מדרון עיר דוד".
יתכן כי קיימת התייחסות מקראית לממצא, התייחסות לאופן שבו שליטים קדומים ניסו לעצב את הטופוגרפיה של האזור. בספר מלכים א' כתוב כך:
וְזֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר-הֵרִים יָד בַּמֶּלֶךְ: שְׁלֹמֹה, בָּנָה אֶת-הַמִּלּוֹא--סָגַר, אֶת-פֶּרֶץ עִיר דָּוִד אָבִיו.
(מלכים א', פרק יא, פסוק כז)
היה צורך במאמץ הנדסי רב כדי לבנות מכשול עצום שכזה, שכן הפרויקט היה כרוך ב"פעולה מונומנטלית רחבת היקף" ש"תתאים את הסביבה הטבעית" של קירות הסלע שנוצרו באופן טבעי, לפי ההצהרה.
בשנות ה-60, הארכיאולוגית הבריטית קתלין קניון הייתה קרובה למצוא את החפיר, שנמצא כיום בחפירות חניון גבעתי בעיר דוד בגן הלאומי סובב חומות ירושלים.
לדברי פרופ' יובל גדות, "בעקבות התגלית הדרמטית, חזרנו לחפירות העבר של הארכיאולוגית הבריטית קתלין קניון, שחפרה בעיר דוד בשנות ה-60 של המאה הקודמת, בשטח שנמצא מעט ממזרח לחניון גבעתי היום. הסתבר לנו שקניון הבחינה בכך שהסלע הטבעי משתפל לכיוון צפון, במקום בו היה דווקא צריך באופן טבעי להתרומם. היא חשבה שמדובר בעמק טבעי, אך כעת הסתבר לנו שהיא חשפה את המשכו של החפיר, החצוב כלפי מערב. חיבור שני המקטעים שנחשפו מייצר תעלה עמוקה ורחבה שנמשכת על-פני כ-70 מטרים לפחות, ממערב למזרח". עוד הוא מוסיף כי "מדובר בתגלית דרמטית שפותחת לדיון מחודש מונחים מהספרות המקראית המתייחסים לטופוגרפיה של ירושלים, כמו העופל והמילוא".
"היא חפרה בשטח קטן וצר ולא הבינה למה בדיוק התעלה הזו [שימשה]", אמר גדות בסרטון על התגלית האחרונה. "עכשיו אנחנו יכולים לקחת את שתי החפירות ביחד ולהבין שיש תעלה שמתחילה כאן ומסתיימת במרחק של 70 מטר מאיתנו".
תוצאות החפירה יוצגו בכנס "חווית לימוד ירושלמית" של עיר דוד שיתקיים בתחילת חודש אוגוסט בירושלים. כך לפי ההודעה.
"החפירות בעיר דוד לא מפסיקות להפתיע; שוב נחשפות תגליות, שמאירות באור חדש וחי את הספרות המקראית. כשאתה עומד בתחתית החפיר הענק הזה וקירות אדירים חצובים סביבך, אי אפשר שלא להתמלא פליאה והערכה לאותם קדמונים, שלפני 3,800 שנים לערך, הזיזו הרים וגבעות - תרתי משמע", אלי אסקוזידו, מנכ"ל רשות העתיקות, אמר בהצהרה.
מקורות:
Comments