כיצד לתקן את הדמוקרטיה? הפילוסוף אפלטון אולי מחזיק בתשובה

'המדינה', יצירתו הידועה ביותר של הפילוסוף היווני אפלטון, שנכתבה סביב שנת 375 לפנה"ס, עיצבה את המחשבה הפוליטית המערבית. יוון נחשבת כיום ל"ערש הדמוקרטיה". לא רק שהדמוקרטיה הראשונה בעולם נוסדה באתונה, אלא שהמילה עצמה מקורה ביוונית: דמוס (עם) ו-קרטוס (שלטון). אך באופן מפתיע, 'המדינה' של אפלטון מציגה טיעון תקיף נגד הדמוקרטיה.

ייתכן שזה מפתיע, בהתחשב בכך שהמערביים בדרך כלל רואים בדמוקרטיה ערך חיוני לחיים חופשיים וצודקים. כמעט כל מדינות המערב הן דמוקרטיות. בבחירות האחרונות בארה"ב, גם תומכי טראמפ וגם תומכי האריס טענו שהם "מגנים על הדמוקרטיה". בבריטניה, ממשלת הלייבור הנוכחית אף התחייבה להרחיב את זכות ההצבעה לבני 16.

אז מה היה טיעונו של אפלטון? והאם ייתכן שהוא מחזיק במפתח להבנת הסיבה לכך שבמערב חלה ירידה באמון בדמוקרטיה?

הטיעונים שאפלטון מעלה נגד הדמוקרטיה ב'המדינה' מובאים מפיו של הפילוסוף סוקרטס, שהיה מורהו והמנטור שלו. אך המערכת שסוקרטס דוחה - הדמוקרטיה האתונאית של המאה ה-5 וה-4 לפנה"ס - שונה באופן מהותי מהדמוקרטיה הייצוגית המודרנית.

בדמוקרטיה האתונאית, רק אזרחים גברים יכלו להצביע על חוקים ולבחור פקידים ציבוריים. בנוסף, הגברים היו מחויבים לקחת חלק בתפקידים ציבוריים מסוימים, שנבחרו באופן אקראי בהגרלה. נשים, עבדים וזרים לא היו זכאים להשתתף כלל, למרות שהיוו את רוב האוכלוסייה. הדמוקרטיה האתונאית יכולה היתה להיות אכזרית: בכל שנה, האזרחים יכלו להצביע על הגלייתו של אדם מן העיר למשך עשר שנים, ושלטון העם קיבל לעיתים החלטות איומות - כמו הוצאתו להורג של סוקרטס עצמו, או מתן פקודות לטבח המוני בפומבי.

אבל סוקרטס אינו מתמקד בעוולותיה של הדמוקרטיה האתונאית. טיעונו פשוט וכללי יותר: שלטון הוא מקצוע הדורש מיומנות. כמו כל מקצוע אחר, הוא טוען, לא לכל אדם יש את הכישרון או ההכשרה הדרושים כדי לבצע אותו כהלכה.

דמיינו מצב שבו, כאשר נוסעים עולים על מטוס, הם מקיימים בחירות כדי לבחור מביניהם מי יטיס את המטוס. אם במקרה יש על הטיסה טייסים מוסמכים ומנוסים, הם אולי יוכלו להציג טיעון משכנע לכך שעליהם להיות אלה שינהיגו את הטיסה. אבל מה יקרה אם, למרות היותם טייסים מצוינים, הם לא יצליחו לשכנע את שאר הנוסעים? מה אם נוסעים אחרים יטענו שאין באמת צורך ללמוד תעופה, ושכל אחד יכול להטיס מטוס? או שמישהו ישקר ויאמר שהטייסים תמיד שקועים במפות ובחישובים ולא באמת אכפת להם מהנוסעים? או שינצלו שוחד, עסקאות או שקרים כדי להשיג את רוב הקולות?

במבט ראשון, האנלוגיה הזו, שהותאמה מתוך דוגמה דומה ב'המדינה', נראית ככזו שאומרת כי דמוקרטיה אינה מבטיחה מנהיגים בעלי כישורים נדרשים לשלטון. אבל גם שיטות אחרות אינן מבטיחות זאת. מדינה עשויה להיות ברת מזל ולזכות במונרך מוכשר, אך באותה מידה היא עלולה להיות חסרת מזל ולמצוא את עצמה תחת שליט עריץ ולא כשיר.

אם כך, סוקרטס זקוק לטיעון ממוקד יותר נגד הדמוקרטיה. בספרים ב' עד ד' של 'המדינה', הוא מציג טיעון ישיר יותר. לדבריו, שלטון הוא מקצוע הדורש מיומנות שרוב האנשים אינם מחזיקים בה. רק אלה שמיומנים במלאכת השלטון צריכים לשלוט. אך בדמוקרטיה, הרוב הם השולטים - ולכן, אין זה נכון שנחיה במשטר דמוקרטי.

הגרסה הזו של הטיעון פונה נגד דמוקרטיה באופן כללי, ולא רק נגד הדמוקרטיה האתונאית או נגד הדמוקרטיות המודרניות. כפי שלא היינו רוצים שההמון יטיס מטוס, אלא רק טייסים מיומנים, כך גם בניהול מדינה: אנו רוצים ששלטון יופקד בידי מיומנים בתחום, ולא בידי הרוב.

יש שלוש בעיות ברורות עם הטיעון הזה.

ראשית, האם שלטון באמת מהווה מיומנות כמו הטסת מטוס? למה הכוונה במיומנות זו? תשובתו של אפלטון, לפיה שלטון מיומן כרוך בידע על "מה שהוא באמת טוב", אינה משכנעת במיוחד.

שנית, גם אם נניח ששלטון הוא מיומנות, אין זה בהכרח אומר שלרוב האנשים אין את המיומנות הזו. ישנם שליטים מיומנים שמקבלים החלטות בכל תחומי החיים, ולא רק בפוליטיקה. למעשה, ניתן אף לטעון שקבלת החלטות קולקטיבית עשויה להיות מיומנת יותר, משום שהיא נוטה פחות לשקף את הידע, הניסיון או הדעות הקדומות של קבוצה קטנה בלבד.

שלישית, גם אם שלטון הוא אכן מקצוע הדורש מיומנות, ורוב האנשים אכן חסרים את המיומנות הזו, יש סיבות טובות לשתף גם את חסרי המיומנות בתהליך קבלת ההחלטות הפוליטיות. ייתכן כי ניתן להכשיר אותם במיומנות זו באמצעות השתתפותם. ייתכן גם כי שוויון והוגנות הם שיקולים חשובים יותר מאשר תמיד להגיע להחלטה "הטובה ביותר", ולכן יש לכלול את רוב האנשים בקבלת ההחלטות.

למרות שסוקרטס צודק בכך שהדמוקרטיה לעיתים מעלה לשלטון מנהיגים לא מיומנים שמקבלים החלטות גרועות ואף מרושעות, אין פירוש הדבר שעלינו לדחות את הדמוקרטיה לחלוטין.

נניח שאנו מקבלים את מסקנותיו של סוקרטס לפיהן רק מיומנים בניהול מדינה צריכים למשול, ורוב הציבור אינו מיומן בכך. עדיין ניתן לשמר את הדמוקרטיה על ידי טיפוח הכישורים הפוליטיים של כלל האזרחים, על מנת לנצל את הכישרונות והניסיון של כולם בצורה מיטבית, תוך שמירה על עקרון ההוגנות, שלפיו לכל אדם צריכה להיות השפעה כלשהי על ההחלטות שמשפיעות עליו.

מקורות:

• קטעים מ- How to fix democracy? Ancient philosopher Plato may have an answer מאת theConversation שנכתב ע"י: Matthew Duncombe.

• קטעים מ- Plato’s Philosophy Is an Aristocratic Attack on Democracy and Popular Rule מאת jacobin שנכתב ע"י: Brian O’Boyle.

• קטעים מ- ?What did Ancient Greek philosophers think about democracy מאת .LifestyleDemocracy שנכתב ע"י: Stefan Ivanovski.