מבין שלל הממצאים המדהימים שהתגלו באתרים בעירק שבהם שגשגו פעם ערים שוּמֶריות, מעטים היו מסקרנים יותר מרשימת המלכים השומרית, כתב יד קדום שנכתב במקור בשפה השומרית, ובו רישום מלכי שומר, שושלות שומריות ושושלות שכנות, אורך זמן השלטון ומיקומי המלכויות "הרשמיות". מה שהופך את הממצא הזה לייחודי כל כך היא העובדה שהרשימה משלבת בין שליטים מיתיים טרום-שושלתיים לבין שליטים היסטוריים שידוע שהיו קיימים.
החלק הראשון של הטקסט הנדיר והייחודי הזה, לוח כתב יתדות בן 4,000 שנה, נמצא בתחילת המאה ה-20 על ידי החוקר הגרמני-אמריקני הרמן הילפרכט (Hermann Hilprecht), באתר ניפור הקדומה, ופורסם בשנת 1906. מאז גילויו של הילפרכט, נמצאו עוד לפחות 18 דוגמאות אחרות לרשימת המלכים, שרובן מתוארכות למחצית השנייה של שושלת איסין, בערך 2017 עד 1794 לפנה"ס. אין שניים מהלוחות הללו שזהים. עם זאת, יש מספיק חומרים משותפים בכל גרסאות הרשימה בכדי להבהיר כי הם נגזרים מתוך תיאור "אידיאלי" יחיד של ההיסטוריה השומרית.
בין כל הגרסאות של רשימת המלכים השומרית, 'מנסרת וולד-בלונדל' (Weld-Blundell prism), באוסף הלוחות של מוזיאון אשמוליאן (Ashmolean Museum) באוקספורד, מייצגת את הגרסה הנרחבת ביותר, כמו גם את העותק השלם ביותר של רשימת המלכים. המנסרה בגובה 20 ס"מ כוללת ארבעה צדדים עם שתי עמודות בכל צד. מעריכים כי במקור היה ציר עץ שעבר במרכזה כדי שניתן יהיה לסובב אותה ולקרוא מכל ארבעת הצדדים. היא מפרטת שליטים משושלות הקודמות למבול ועד השליט ה-14 של שושלת איסין (בערך 1763–1753 לפנה"ס).
לרשימה יש ערך עצום מכיוון שהיא משקפת מסורות קדומות מאד ובו בזמן מספקת מסגרת כרונולוגית חשובה המתייחסת לתקופות המלכות השונות בשומר, ואף מציגה הקבלות מדהימות לספר בראשית.
הציוויליזציה הקדומה של שומר
ארץ שומר השתרעה על רובו של אזור הנמצא בדרום מסופוטמיה אשר בדרום עיראק המודרנית. לדעת החוקרים, התרבות השומרית היא אחת התרבויות הראשונות בתולדות האנושות. לפי ההנחה המקובלת, ראשיתה של תרבות זו בסביבות שנת 3500 לפנה"ס. שומר הייתה מחולקת בין ערי-מדינה שנלחמו באופן תדיר זו עם זו.
לתרבות זו מיוחסות כל ההתחלות של ציוויליזציה מתקדמת שעתידות היו לשמש כבסיס לתרבות האירו-אסיאתית: המצאת הגלגל, כתב היתדות, מדע, בתי משפט ועוד. תרבות זאת זוהתה לראשונה בשנת 1869 על ידי הצרפתי ז'יל אופרט (Jules Oppert) שחקר לוחות בכתב יתדות. הוא קרא לתרבות - שומר.
באלף ה-3 לפנה"ס, שומר כללה לפחות שתים עשרה ערי-מדינה נפרדות: כיש, ארך, אור, סיפר, אקשק, לארק, ניפור, אדאב, אומה, לגש, באד-טיבירה ולרסה. כל אחת מהמדינות הללו כללה עיר מוקפת חומה שכפריה ואדמותיה סבבו אותה, וכל אחת מהן סגדה לאלוהות משלה, שמקדשה היה המבנה המרכזי של העיר. במקור הכוח הפוליטי היה של האזרחים, אך ככל שגברה היריבות בין ערי-המדינה השונות הן אימצו את מוסד המלוכה. רשימת המלכים השומרית מתעדת שמונה מלכים ששלטו לפני המבול הגדול, ולאחר המבול, ערי-מדינה שונות ושושלות המלכים שלהן.
העבר המיתי של שומר
רשימת המלכים השומרית מתחילה במקור המלכות ממש, אשר נתפסת כמוסד אלוהי: "המלכות ירדה מהשמיים". השליטים בשושלות הראשונות מוצגים בתקופות מלכות ארוכות להפליא.
חלק מהשליטים שהוזכרו ברשימה המוקדמת, כמו אתאנה, לוגלבנדה וגילגמש, הם דמויות מיתיות או אגדיות שהישגיהם ההרואיים הם נושאים בסדרת חיבורים ספרותיים שומריים ובבלים. הרשימה המוקדמת מונה שמונה מלכים עם 241,200 שנים בסך הכל מאז שהמלכות "ירדה מהשמיים" ועד לתקופה בה "המבול" שטף את הארץ ולאחר המבול שוב "הורדה המלכות מהשמיים".
ידועה רק אישה שליטה אחת שנמצאת ברשימה: קוג-באו "שומרת הטברנה", שנחשבת לבדה כשושלת השלישית של כיש. השליט המוקדם ביותר שההיסטוריה שלו אומתה ארכיאולוגית הוא אן-מה-ברגה-סי מכיש (Enmebaragesi of Kish), בערך 2600 לפנה"ס. התייחסות אליו, ואל יורשו אגא מכיש, בעלילות גילגמש, הביאה להשערה כי גילגמש עצמו היה אולי מלך היסטורי באורוק. שלוש שושלות נעדרות מהרשימה: שושלת לרסה, שהתמודדה על השלטון עם שושלת איסין (הכלולה ברשימה) בתקופת איסין-לרסה; ושתי שושלות לגש, שקדמו לאימפריה האכדית וגם מלכו אחריה, כאשר ללגש היתה השפעה ניכרת באזור. לגש בפרט ידועה ישירות מממצאים ארכיאולוגיים המתוארכים ל-2500 לפנה"ס. הרשימה חשובה לכרונולוגיה של האלף ה-3 לפנה"ס. עם זאת, העובדה שרבות משושלות הרשימה שלטו בו זמנית בישובים שונים מקשה על בנייה של כרונולוגיה ליניארית מדוייקת.
פירוש תקופות השלטון הארוכות
כהונתם הארוכה להפליא של המלכים הראשונים עוררה ניסיונות רבים לפרשנות. בקצה אחד נמצא ביטול מוחלט של המספרים האסטרונומיים, קביעה שהם "מלאכותיים לחלוטין" והשקפה כי הם אינם ראויים לשיקול רציני. בקצה השני, האמונה כי למספרים יש בסיס מציאותי ושהמלכים הראשונים אכן היו אלים שהיו מסוגלים לחיות הרבה יותר זמן מאשר בני אדם.
בין שתי הקצוות נמצאת ההשערה כי המספרים מייצגים כוח, ניצחון או חשיבות יחסיים. לדוגמא, במצרים העתיקה הביטוי "הוא מת בגיל 110" התייחס למישהו שחי את החיים במלואם ותרם תרומה חשובה לחברה. באותו אופן, תקופות שלטון ארוכות במיוחד של המלכים הראשונים עשויות לייצג את תפיסת חשיבותם בעיני העם. עם זאת זה לא מסביר מדוע תקופות הכהונה המאוחרות יותר השתנו לתקופות זמן מציאותיות. להשקפה זו קשורה האמונה שלמרות שהמלכים הראשונים אינם נוכחים מבחינה היסטורית, אין בכך כדי למנוע את ההקשרים האפשריים שלהם לשליטים היסטוריים שברבות הימים הפכו למיתוסים. לבסוף, חוקרים אחדים ביקשו להסביר את המספרים באמצעות חקירה ופרשנות מתמטית (Harrison, 1993).
קשר לספר בראשית
חוקרים אחדים (Wood, 2003) הפנו את תשומת הלב לעובדה שישנם קווי דמיון מדהימים בין רשימת המלכים השומרית לאירועים בבראשית. לדוגמא, בראשית מספר את סיפור 'המבול הגדול' ומאמציו של נח להציל את כל מיני בעלי החיים על כדור הארץ מפני השמדה. כך גם ברשימת המלכים השומרית יש דיון על המבול הגדול: "המבול שטף את פני האדמה."
רשימת המלכים השומרית מציגה רשימה של שמונה מלכים (בחלק מהגרסאות יש עשרה) ששלטו במשך תקופות זמן ארוכות לפני המבול, שנעו בין 18,600 ל-43,200 שנה. זה דומה לבראשית פרק ה', שם כתובים הדורות מהבריאה ועד המבול. מעניין שבין אדם לנוח יש שמונה דורות, כמו שיש שמונה מלכים בין ראשית המלוכה למבול ברשימת המלכים השומרית. לאחר המבול רשימת המלכים מציגה מלכים ששלטו פרקי זמן קצרים בהרבה. לפיכך, רשימת המלכים השומרית לא רק מתעדת מבול גדול בתחילת ההיסטוריה של האדם, אלא היא משקפת גם את אותו דפוס של ירידה בתוחלת החיים כפי שמופיעה בתנ"ך - לאדם היתה תוחלת חיים ארוכה מאד לפני המבול ותוחלת חיים קצרה בהרבה לאחר המבול.
רשימת המלכים השומרית היא באמת תעלומה מבלבלת. מדוע שהשומרים ישלבו במסמך אחד שליטים מיתיים עם שליטים היסטוריים? מדוע יש כל כך הרבה קווי דמיון עם בראשית? מדוע תוארו מלכים קדומים כשליטים במשך אלפי שנים? אלה רק חלק מהשאלות שנותרו ללא מענה לאחר יותר ממאה שנים של מחקר.
יופי של רשימה, נהניתי לקרוא ולהחכים.