את מקורה של האלכימיה המערבית ניתן לייחס למצרים ההלניסטית, ובעיקר לעיר אלכסנדריה. אחת הדמויות החשובות ביותר במיתולוגיה של האלכימיה הוא הרמס טריסמגיסטוס ("הרמס הגדול ביותר שלוש פעמים"). שמה של דמות זו נגזר מאל החוכמה מצרי, תחות (תות'), ומקבילו היווני, הרמס. ההרמטיקה, שנאמר כי נכתבה על ידי הרמס טריסמגיסטוס, נחשבת בדרך כלל כבסיס לפילוסופיה ולפרקטיקה האלכימית המערבית. בנוסף, הרמס טריסמגיסטוס נחשב גם למחבר לוח הברקת (Emerald Tablet).
אגדות לוח הברקת
נאמר כי לוח הברקת הוא לוח מאבן ברקת או אבן ירוקה החקוקה ברזי היקום. מקור לוח הברקת המקורי אינו ברור, מכאן שהוא אפוף באגדות. הסיפור הנפוץ ביותר טוען כי הלוח נמצא בקבר מערה בטיאנה, מתחת לפסל הרמס, אחוז בידיו של גופת הרמס טריסמגיסטוס עצמו.
במיתוס המצרי נאמר כי יוצר לוח הברקת הוא האל המצרי תות', והאגיפטולוג ארמנדו מיי (Armando Mei) מתאר זאת כך:
"חילק את הידע שלו ל-42 לוחות ברקת, וקידד את העקרונות המדעיים הגדולים השולטים ביקום. האגדה מספרת כי לאחר נפילת האלים, הלוחות ההרמטיים הוסתרו בצורה חכמה כך שאף בן אנוש לא ימצא אותם. רק תות', בשובו למימד הזה, הצליח להשיב את הספר המסתורי."
אגדה אחרת מרמזת כי היה זה בנם השלישי של אדם וחוה, שת, שכתב אותו במקור. אחרים האמינו כי הלוח הוחזק פעם בתוך ארון הברית. יש אף הטוענים שהמקור הראשוני של לוח הברקת הוא לא אחר מאשר העיר האגדית אטלנטיס.
ההסטוריה של לוח הברקת
אמנם טענות שונות הועלו בנוגע למקורותיו של לוח הברקת, אך עדיין לא נמצאו ראיות הניתנות לאימות התומכות בהן. ככל הנראה הלוח הופיע לראשונה במערב במהדורות הפסאדו-אריסטוטליות של סיקרטום סיקרטורום (Secretum Secretorum) שהיה למעשה תרגום של 'כיתאב סיר אל-אסאר' ('Kitab Sirr al-Asrar'), ספר עצות למלכים שתורגם ללטינית על ידי יוהנס היספלינסיס (Johannes Hispalensis) ב-1140 ועל ידי פיליפ מטריפולי (Philip of Tripoli) ב-1243.
עשויים להיות תרגומים אחרים של הלוח מאותה תקופה על ידי אפלטון מטיבולי (Plato of Tivoli) והוגו מסנטלה (Hugh of Santalla), אולי ממקורות שונים. תאריך ה'כיתאב סיר אל-אסאר' אינו ברור, אם כי הוצע 800 לספירה, ולא ברור מתי הפך הלוח לחלק מעבודה זו.
אריק הולמיארד (Eric John Holmyard) היה הראשון שמצא גרסה ערבית מוקדמת אחרת (ג'וליוס רוסקה מצא גרסא מהמאה ה-12 שנטען כי הוכתבה על ידי סרג'יוס משכם) ב'כיתאב אוסטוקוס אל-אוס אל-טהאני' ('Kitab Ustuqus al-Uss al-Thani') - הספר השני של יסודות הבסיס המיוחס לג'אבר בן חיאן. זמן קצר לאחר מכן רוסקה מצא גרסה נוספת שצורפה ל'כיתאב סיר אל-חליקי' (Kitab sirr al-haliqi) - ספר סוד הבריאה ואמנות הטבע, המכונה גם 'כיתאב בלאניוס אל-חכים פיל-אילאל' (Kitab Balaniyus al-Hakim fi'l-`Ilal) - ספרו של בלינאס החכם על הגורמים. הוצע כי ספר זה נכתב כבר בשנת 650, והוא בטוח הושלם עד ח'ליפות אל-מאמון (813-33).
חוקרים ראו קווי דמיון בין ספר זה לבין 'ספר האוצרות הסורי' ('Syriac Book of Treasures') שכתב אפרים הסורי ובאופן מעניין יותר לכתביו היווניים של הבישוף נמסיוס מחומס בסוריה (Bishop Nemesius of Emesa) מאמצע המאה ה-4. עם זאת, למרות שזה מצביע על מקור סורי אפשרי, אף אחד מהכתבים הללו אינו כולל את הלוח.
בלינאס מזוהה בדרך כלל עם אפולוניוס איש טיאנה, אך אין כמעט ראיות הקושרות אותו עם 'כיתאב בלאניוס', וגם אם היו, הסיפור רומז כי בלינאס מצא את הלוח ולא כתב אותו, והתגליות של מגילות ים המלח וספריית נגע חמאדי מראות כי הסתרת טקסטים במערות אינה בלתי אפשרית.
רוסקה הציע מקור מזרחי יותר, וג'וזף נידהם הציע מקור בסין. הולמיארד ודייויס (Davis, Tenny L) סבורים שהלוח הזה עשוי להיות אחת היצירות האלכימיות המוקדמות ביותר מכל היצירות שיש לנו. עם זאת, עברו עוד כמה מאות שנים עד שהטקסט היה נגיש לאירופאים. במאה ה-12 לספירה תורגם לוח הברקת ללטינית על ידי הוגו פון סנטלה (Hugo von Santalla).
יש לציין כי ככל הנראה היוונים והמצרים השתמשו במונח שתורגם כ"ברקת" עבור ברקת, גרניט ירוקה, "ואולי ג'ספר ירוק". בתקופת ימי הביניים שולחן הברקת של מלכי ספרד הגותיים, וה'סקרו קטינו' (Sacro catino) - כלי שנאמר כי היה שייך למלכת שבא ושימש בסעודה האחרונה, שנאמר שהיו עשויים מברקת, למעשה היו עשויים מזכוכית ירוקה.
אלכסנדר הגדול
על הרמס הראשון, שם נרדף לתות', נאמר שהוא בנו של אגאתודאימון (Agathodaimon), התות' הגדול, האל של כל הלמידה, הידע והכתבים הקדושים. כשכבש אלכסנדר הגדול את מצרים, בסביבות שנת 331 לפנה"ס, הוא הפך לפרעה, עם גישה לכל האוצרות הקדומים של המדינה. הוא היה אובססיבי למצוא את קברו של תות', שכן נאמר לו שהוא מכיל סודות שיכולים להפוך אדם לאל.
אלכסנדר איתר את הקבר, הלוח ומטמון הטקסטים בלוב של ימינו. לאחר שהעסיק מלומדים וכהנים להעתיק ולתרגם טקסטים, החל אלכסנדר בבניית הספרייה באלכסנדריה, שהוקדשה לחקר הלוח והטקסטים ונקראה הרמטיקה.
ככל שהסיפור מתקדם, אלכסנדר, עם צבאותיו, עזב לכיוון מזרח כדי לכבוש את הודו, ולקח עימו את ההרמטיקה. בדרך הוא הסתיר את הלוח והטקסטים במערה, אליה לא חזר - הוא מת במהלך המסע. זו הייתה המערה בה מצא אותם בלינאס הצעיר כעבור 300 שנה. ובלינאס היה זה שספג את תורת הלוח והוציא אותה לאור של התודעה האנושית.
אך האזכורים שונים זה מזה, דיווחים קדומים אומרים כי לפני המבול הגדול של המקרא, תות' בנה שני עמודים גדולים, אחד ירוק ברקת ואחד זהב, והניח בתוכו את כל מגילותיו, תורתו וחפצי הקודש. דניס ווילאם האוק (Dennis William Hauck), מחבר הספר "The Emerald Tablet" כותב: "ברשומות המצריות נקבע כי תות' חיבר 36,525 כתבי יד, אם כי זו הייתה רק דרך נוספת לקבוע שהוא כתב את סכום כל הידע". לפי ההיסטוריון הרודוטוס, העמודים התגלו כעבור אלפי שנים בסמוך לערים המצריות און (הליופוליס) ותבאי. לאחר מכן הוצבו העמודים במקדש תבאי, אתר המקדש העתיק ביותר במצרים, ושם התגלו על ידי אלכסנדר הגדול.
הרמס השני: אחנתון
אחנתון היה אולי הפרעה המוזר ביותר ב-32 שושלות מצרים. אשתו הייתה נפרטיטי היפה להפליא, ובתקופתו, תקופת השושלת ה-18 (סביב 1330 לפנה"ס), הוא תואר כאנדרוגיני, לעתים קרובות הוצג כדמות ניטרלית מגדרית עם גולגולת מאורכת באופן דרמטי, שלפחות אחת מבנותיו ירשה.
מכונה כיום על ידי אחדים "הפרעה החוצני", אחנתון שיבש כמעט כל היבט של הדת והתרבות המצרית. יש המשערים כי לאחר שמצא את לוח הברקת בשלב מוקדם של שלטונו, הוא שינה את שם הולדתו מאמנחותפ הרביעי לאחנתון, כלומר "מי שמשרת את אתון (הדבר האחד)", כתוצאה מגילויים שגילה בטקסט.
אחנתון קרא תיגר על הכהונה המצרית החזקה, ועל פנתיאון האלים והאלות שלהם, כאשר הכריז על עצמו כאב לדת חדשה, מונותאיסטית. הוא טען שיש רק מקור בריאה אחד, המיוצג על ידי השמש הסולארית. הוא כינה את הסינגולריות הזו "אתון", שיוצג על ידי דיסק סולארי ממנו בוקעות קרניים מהשמיים לארץ. העיקרון הבסיסי של הדבר האחד היה אור - אור זוהר וקוסמי כמקור הכל - האור הקדוש.
פרעה הסורר שבר טאבו אחר על ידי העלאת מעמד האישה בחברה המצרית וביטול האיסורים על גברים ונשים החולקים מגורים. תחת שלטונו, הפורטרטים האמנותיים נעשו אקספרסיביים וחיים יותר, לעומת פורטרטים מסורתיים נוקשים.
חוקרי לוח הברקת משערים כי ההשראה של אחנתון הגיעה מהלוח עצמו. מסמכים היסטוריים מתעדים את מאמציו להחיל עקרונות מהלוח על הממשל שלו; הוא קידם קונספטים, אז מהפכניים, כמו לחיות את האמת ולחיות בהתאם לחוק הטבעי והקוסמי. כונה "פרעה הכופר" על ידי המוסדות הדתיים החזקים, אחנתון כינה את האלוהות היחידה שלו "מאע'ת", שפירושה "הדבר האמיתי". יש היסטוריונים שמאמינים שמאוחר יותר כתביו של אחנתון היו המקור לדתות היהודית והנוצרית המונותאיסטיות של "אל אחד".
יש הסבורים כי פרעה הוסיף את "פעולת השמש" ללוח, טקס שביצע על פי הדיווחים והוא הפך למתכון אלכימי קלאסי. אחנתון היה, כמסורת הרמס / תות', סופר מעולה, והשאיר את שירו "מזמור גדול לאתון" (“Great Hymn to Aten") כחלק ממורשתו.
אחנתון הוצג כטיפש אקסצנטרי על ידי היסטוריונים, ושלט במשך 17 שנים. למרות שאיש אינו יודע בדיוק מה עלה בגורלו ובגורל נפרטיטי, מקובלת ההשערה שהם נרצחו על ידי הכהונה הפטריארכלית המקופחת. הוא הוחלף על ידי תות ענח' אמון בן ה-10, אך רבים עדיין מאמינים שהוא היה גלגול של תות' / הרמס.
מה כתוב על לוח הברקת?
לוח הברקת הפך לאחד מעמודי התווך של האלכימיה המערבית. זה היה טקסט בעל השפעה רבה באלכימיה של ימי הביניים והרנסאנס, וכנראה הוא עדיין כזה גם בימינו. בנוסף לתרגומים של לוח הברקת, נכתבו גם פרשנויות רבות לגבי תוכנו.
למשל, תרגום מאת אייזיק ניוטון התגלה בין מאמריו האלכימיים. תרגום זה נשמר בספריית קינגס קולג' באוניברסיטת קיימברידג'. חוקרים בולטים אחרים של לוח הברקת כוללים את רוג'ר בייקון, אלברטוס מגנוס, ג'ון די, ואליסטר קראולי. וכיום הידע של לוח הברקת האגדי (לפחות פרשנות אחת שלו) מגיע לקהל חדש עם נוכחותו בסדרה הגרמנית Dark.
הפרשנות לטקסט של לוח הברקת אינה עניין פשוט, שכן בכל זאת מדובר בטקסט אזוטרי. פרשנות אחת, למשל, מרמזת כי הטקסט מתאר שבעה שלבים של טרנספורמציה אלכימית - הסתיידות, פירוק, הפרדה, צירוף, תסיסה, זיקוק וקרישה. עם זאת, למרות הפרשנויות השונות הקיימות, נראה כי אף אחד ממחבריהן אינו מתיימר להכיר את כל האמת. יתר על כן, קוראים מוזמנים לקרוא את הטקסט ולנסות לפרש ולמצוא את האמיתות הנסתרות בעצמם.
לוח הברקת והאלכימיה האירופית
לאחר מסעי הצלב נדדה האלכימיה מהמזרח התיכון לספרד ולשאר אירופה. האנגלי רוברט מצ'סטר (Robert of Chester) תרגם טקסט אלכימי מוקדם, שנמצא בספרד, מערבית ללטינית בשנת 1144. מאוחר יותר, הנזיר הדומיניקני מהמאה ה-13, אלברטוס מגנוס, כתב פרשנות על לוח הברקת והראה שההרמטיקה הגיעה לאירופה. עבודות אחרות מצאו את דרכן לאירופה באמצעות האלכימאים הערבים של ספרד והפכו למקורות נוספים לאלכימיה מערבית, אסטרולוגיה, נומרולוגיה, כימיה, מטלורגיה ופילוסופיה אזוטרית.
הרנסאנס הביא את האלכימיה לפופולריות רבה עוד יותר באיטליה, בצרפת, באנגליה, בגרמניה ובמזרח אירופה, כשפראג בבוהמיה (ברפובליקה של צ'כיה) הייתה מרכז המחקר האלכימי האירופי. רודולף השני מבוהמיה הקים את בתי הספר לאלכימיה בפראג והוציא הזמנות למתרגלים לבוא להפגין את כישוריהם. כיום תיירים מבקרים במוזיאון האלכימאים והקוסמים שנמצא במרכז העיר העתיקה של פראג.
אמנויות אלכימיות זכו בבוז כאשר מעמידי פנים ואמני רמאות (con artists) ניצלו את אותם חמדני זהב. במשך זמן מה, באנגליה וברומא, היה ניתן להעניש על עיסוק באלכימיה בעונש מוות ומתרגלים נאלצו לברוח. ההרמטיציזם עבר למחתרת, וטקסטים לגיטימיים רבים הושמדו או אבדו לזמן. אך במאות ה-15 וה-16 האלכימיה הופיעה שוב כמאמץ "רוחני" כאשר סר ג'ורג' ריפלי (Sir George Ripley) כתב את "תרכובת האלכימיה" ("Compound of Alchemy") שהוקדש למלך בית פלנטג'נט אדוארד הרביעי.
האלכימיה האירופית והאנגלית המשיכה במאות ה-17 וה-18 - רופאים גיבשו נוסחאות לטיפולים מתוך תהליכים אלכימיים, וביססו את הפרקטיקה של הרפואה ההרמטית. שמועות וסיפורים על מעשיהם המופלאים של האלכימאים, השאירו את "האמנות הגדולה" בחיים, והעניקו השראה לאחרים לבלות את חייהם בחיפוש אחר ההישג האולטימטיבי - אבן החכמים.
אבן החכמים
מסורות אלכימיות, בין אם הן אירופאיות, מזרח תיכוניות או אסיאתיות, רודפות אחרי אותו גמול - יצירת אבן החכמים, המכונה גם אבן הפילוסופים, התכשיט מגשים המשאלות, לב השמש - הכלי שהופך עופרת בסיסית לזהב.
"דבר אחד" של הרמס טריסמגיסטוס הפך ל'מטריה פרימה' ('materia prima'), או החומר הראשון, מקור כל הקיום; אריסטו תיאר זאת ככוח הבלתי נראה המכיל את כל היקום. מה'מטריה פרימה' מגיעים האלמנטים; אש, מים, אוויר ואדמה, המרכיבים הבסיסיים של כל החיים. האלמנטים מנוצלים בשבעת השלבים הקלאסיים לייצור האבן. והם:
הסתיידות: צימצום חומר לאפר. טיהור באמצעות אש.
פירוק: המסת אפר בנוזל. טיהור באמצעות מים.
הפרדה: סינון והפרדת תוצרי הפירוק. טיהור באמצעות אוויר.
צירוף: שילוב לחומר חדש. טיהור באמצעות אדמה.
תסיסה: פירוק החומר על ידי ריקבון.
זיקוק: רתיחה והתעבות. מייצר חומר מעודן יותר, כמו בהכנת יין או משקאות חריפים.
קרישה: השלב האחרון - החומר מותמר למצב גבישי, או מוצק, והתוצאה מכך - אבן החכמים.
תהליך זה, המכונה על ידי האלכימאים 'מגנום אופוס' ('Magnum Opus'), או 'עבודה גדולה' ('Great Work'), דורש הוראות בלחישה באוזן על ידי מאסטר; טקסטים בלבד מובילים את המחפשים לסמטאות סתומות ובדרך ללא מוצא לאחר שנים של עבודה.
הפיתרון האמיתי, או התובנה האולטימטיבית שהתגלתה על ידי חכמים, היא שהתהליך האלכימי הוא אלגוריה של התפתחות רוחנית - צעדים פסיכולוגיים בלתי נמנעים דרכם כל אינדיבידואל צריך לעבור כדי להגיע למימוש. זוהי ההתמרה האולטימטיבית, הפיכת ה"בסיס", אגו העופרת לזהב, או להארה, באמצעות צעדים של הרס וזיקוק. בעיני המאסטר, הפקת זהב פיזי היא התוצאה הנחותה - התמרה וזיקוק הנשמה הוא הגמול האמיתי.
המורשת האלכימית
"מסע הגיבור" של ג'וזף קמפבל מתאר את התהליך האלכימי שנמצא במיתוס; אלגוריות על מבחני הנפש, הסבל, הזיקוק והלידה מחדש. ומטפורה אלכימית מזרחית יכולה להיות קשורה לסינדרלה כמו ללוטוס הפורח מקרקעית הבוץ של הבריכה.
הפסיכולוג פורץ הדרך קרל יונג אמר, "בעיני האלכימאי, מי שבעיקר זקוק לגאולה אינו האדם, אלא האלוהות שאבדה וישנה בחומר [בשר אדם]". כמו נחש שזנבו בפיו, דבריו של יונג סוגרים את המעגל שהחל הרמס טריסמגיסטוס - כי אבן החכמים האמיתית, זו המגשימה את כל המשאלות ומעניקה כוחות דמויי אל, היא הדמיון האנושי, מוסתר על ידי עופרת האגו וזהות בדויה, פחד, בלבול, והאמונה הרווחת שהאדם חסר אונים.
התהליך האלכימי הופיע בספרות כבר באגדות מוקדמות כמו אווז הזהב (The Golden Goose) ונסיך הצפרדע. ניתן למצוא אזכורים אלכימיים במקבת של שייקספיר (דם כתמיסה), המלך ליר (קורדליה כתרופה) והמלט. המשורר האנגלי מהמאה ה-18 ויליאם בלייק הודרך רוחנית על ידי כתביו של האלכימאי פאראצלסוס מתקופת הרנסאנס. ולאחרונה, "הארי פוטר ואבן החכמים" של ג'יי קיי רולינג חזר ל"עבודה הגדולה". סרט האימה משנת 2014 "As Above, So Below" נשען על 'האינפרנו של דנטה' ('Dante’s Inferno'), תהליך טיהור הנפש של האלכימאי, וגילוי אבן החכמים האמיתית.
האוק כותב: "כוחה של התודעה הוא הדמיון, אם כי הקדמונים היו מכנים זאת "המילה" או "המחשבה" של אלוהים. על פי לוח הברקת, כוח זה משתקף למטה במוחו של האדם. "הכל, החל ממפלצות של סיוטים ועד הבנה של פיזיקה מורכבת, הוא תוצר של דמיון.
מצטט את "לקסיקון האלכימיה" (Lexicon of Alchemy), כותב האוק: "דמיון הוא הכוכב באדם, הגוף השמימי או העל-שמימי. לכן הדמיון הוא מתנה אלוהית; פיסת גן העדן המוסתרת באדם". רק בהתמדה ובנחישות עמוקה אפשר לחוות את הפוטנציאל האמיתי של הדמיון - היכולת האנושית היצירתית המשותפת שאנו מנסים להבין גם בימינו.
לוח הברקת - תרגומים נבחרים
תרגום של ג'אבר בן חיאן
[0] בלינאס מזכיר את החריטה על הלוח בידי הרמס, האומרת: [1] אמת! ודאות! זה שאין בו ספק! [2] מה שלמעלה הוא מזה שלמטה, ומה שלמטה הוא מזה שלמעלה, עושה את הנסים של האחד. [3] כמו כל הדברים אנחנו מאחד. [4] אביו הוא השמש ואמו הירח. [5] האדמה נשאה אותו בבטנה, והרוח הזינה אותו בבטנה, [7] האדמה אשר תהפוך לאש. [7א] הזן את האדמה ממה שהוא עדין, עם העוצמה הגדולה ביותר. [8] הוא עולה מהארץ לשמיים והופך לשליט על מה שמעל ומה שמתחת. [14] וכבר הסברתי את משמעות כל זה בשניים מהספרים האלה שלי.
גרסה ערבית אחרת (מגרמנית של רוסקה)
[0] הנה זה שהכתיב הכומר סרג'יוס משכם בנוגע לכניסתו של בלינאס לחדר הנסתר... לאחר כניסתי לחדר, שם סודר הקמע, ניגשתי אל זקן שישב על כס מלוכה מזהב, שהחזיק לוח ברקת ביד אחת. והנה הדברים הבאים - בסורית, השפה הקדומה - נכתבו עליה: [1] הנה (יש) הסבר אמיתי, בעניין מה שלא יכול להיות ספק לגביו. [2] זה מאשר: הלמעלה מהלמטה, והלמטה מהלמעלה - עבודת הנס של האחד. [3] והדברים היו מחומר הראשוני הזה באמצעות מעשה יחיד. כמה נפלאה עבודה זו! זהו העיקר (העיקרון) של העולם וזה המקיים אותו. [4] אביו הוא השמש ואמו הירח; ה [5] רוח נשאה אותו בגופה, והאדמה הזינה אותו. [6] אבי הקמעות ומגן הנסים [6א] שכוחותיו מושלמים ושהאורות שלו מאומתים (?), [7] אש שהופכת לאדמה. [7א] הפרד את האדמה מהאש, כך שתשיג את העדין כאינהרנטי יותר מהגולמי, בזהירות ובצניעות. [8] הוא עולה מהארץ לשמיים, כדי למשוך את אורות הגבהים אל עצמו, ויורד לארץ; לפיכך בתוכו כוחות הלמעלה והלמטה; [9] מכיוון שאור האורות בתוכו, כך החושך נס לפניו. [10] כוח הכוחות, שמתגבר על כל דבר עדין וחודר לכל דבר גס. [11] מבנה המיקרוקוסמוס תואם את מבנה המקרוקוסמוס. [12] ובהתאם ממשיך את הידע. [13] ולזה שאף הרמס, שבורך שלוש פעמים בחכמה. [14] וזהו ספרו האחרון אותו הסתיר בחדר.
תרגום של אייזק ניוטון 1680
[1] זה נכון בלי לשקר, בטוח והכי נכון. [2] שמה שלמטה זה כמו שמה שלמעלה ושמה שהוא למעלה זה כמו שמה שהוא למטה לעשות לכם ניסים של דבר אחד בלבד. [3] וכפי שכל הדברים נוצרו ויצאו מאחד בתיווך של אחד: כך כל הדברים נולדים מדבר אחד זה על ידי הסתגלות. [4] השמש היא אביו, הירח אמו, [5] הרוח נשאה אותו בבטנה, האדמה היא מזונו. [6] אבי כל השלמות בעולם כולו נמצא כאן. [7] כוחו או סמכותו שלם אם הופך לארץ. [7א] הפרד את האדמה מהאש, את העדין מהגולמי במתיקות עם חריצות גדולה. [8] הוא עולה מהארץ לשמים ושוב הוא יורד לארץ ומקבל את כוח הדברים הנעלים והנחותים. [9] בדרך זו תהיה לך תהילת כל העולם ולפיכך כך כל העמימות תסור ממך. [10] כוחו הוא מעל לכל כוח. כי הוא מנצח כל דבר עדין וחודר לכל דבר מוצק. [11א] כך נברא העולם. [12] מכאן נובעות והתאמות ראויות להערצה שמהן האמצעים (או התהליך) נמצא כאן. [13] לפיכך קוראים לי הרמס טריסמגיסט, שיש לו את שלושת החלקים בפילוסופיה של כל העולם. [14] זה שאמרתי על פעולתה של השמש הושלם והסתיים.
תרגום של מאדאם בלוואצקי
[2] מה שלמטה הוא כמו שלמעלה, ומה שלמעלה הוא כמו שלמטה כדי להשיג את נפלאות הדבר האחד. [3] כפי שכל הדברים נוצרו בתיווך של ישות אחת, כך כל הדברים הופקו מכוח זה בהסתגלות. [4] אביו הוא השמש, אמו הירח. [6א] זהו הגורם לכל השלמות בכל הארץ. [7] כוחו מושלם אם הוא משתנה לאדמה. [7א] הפרד את האדמה מהאש, את העדין מהגולמי, נהג בזהירות ועם שיפוט. [8] עלה בתבונה הגדולה ביותר מהארץ לשמיים, ואחד יחד את כוח הדברים הנחותים והנעלים; [9] לפיכך תרכוש את האור של כל העולם, וכל העמימות תעוף ממך. [10] לדבר הזה יש יותר גבורה מאשר הגבורה עצמה, כי הוא יתגבר על כל דבר עדין ויחדור לכל דבר מוצק. [11א] על ידי זה נוצר העולם.
תרגום של אידריס שאה
[1] האמת, הוודאות, האמיתית ביותר, ללא חוסר אמת. [2] מה שלמעלה הוא כמו מה שלמטה. מה שלמטה הוא כמו מה שלמעלה. יש להשיג את נס האחדות. [3] הכל נוצר מהרהור באחדות, וכל הדברים נובעים מהאחדות, באמצעות הסתגלות. [4] הוריו הם השמש והירח. [5] הוא נישא על ידי הרוח וטופח על ידי האדמה. [6] כל פלא הוא ממנו [6א] וכוחו שלם. [7] זרוק אותו על האדמה, [7א] ואדמה תיפרד מאש. הלא ממשי יפרד מהממשי. [8] דרך החוכמה היא עולה לאט מהעולם לשמיים. ואז הוא יורד לעולם משלב את הכוח של העליון והתחתון. [9] כך תהיה לך ההארה של כל העולם, והחושך ייעלם. [10] זהו חוזקו של כל הכוח - הוא מתגבר על מה שעדין וחודר דרך מוצקים. [11א] זה היה האמצעי לבריאת העולם. [12] ובעתיד יבוצעו התפתחויות נפלאות, וזו הדרך. [13] אני הרמס החכם שלוש פעמים, הנקרא כך מכיוון שאני מחזיק בשלושת היסודות של כל החוכמה. [14] ובכך מסתיים הגילוי של עבודת השמש.
הערות מלומדים
"הפילוסופיה שלנו היא שמימית, ולא ארצית, על מנת שנוכל להתבונן בצורה מהימנה, באמצעות אינטואיציה ישירה של הנפש באמצעות אמונה וידע, בעיקרון שאנו מכנים אלוהים. ...לימוד מחולל ידע; ידע מכין אהבה; אהבה, דמיון; דמיון, שיתוף; שיתוף, סגולה; סגולה, כבוד; כבוד, כוח; וכוח מבצע את הנס".
ניוטון
"נחותים ועליונים, קבועים ונדיפים, גופרית וכספית הם בעלי אופי דומה והם דבר אחד, כמו גבר ואישה. שכן הם נבדלים זה מזה רק על פי מידת העיכול והבגרות. הגופרית היא כספית בוגרת, וכספית היא גופרית בוסר: ובשל זיקה זו הם מתאחדים כמו זכר ונקבה, והם פועלים זה על זה, ובאמצעות פעולה זו הם מועברים זה לזה ומולידים צאצאים אצילים יותר כדי להשיג את הנסים של דבר אחד זה. וכמו שכל הדברים נוצרו מכאוס אחד על ידי תכנון של אלוהים אחד, כך באמנותנו כל הדברים... נולדים מדבר אחד זה שהוא הכאוס שלנו, על ידי תכנון של האומן וההתאמה המיומנת של הדברים... והיצירה של זה דומה לאדם, באמת מאבא ואמא".
בלוואצקי
"הדבר המסתורי הוא הסוכן האוניברסלי, הקסום, האור האסטרלי, שבמתאמי כוחותיו מספק את האלקסט (alkahest), אבן החכמים וסם החיים (elixir of life). הפילוסופיה ההרמטית מכנה זאת אזות (Azoth), נשמת העולם, הבתולה השמימית, המגנוס הגדולים וכו'. נראה שזה מה שיוצר סדר ("מבוך מתאמי כוח") וצורה, כלומר הגיאומטריה המושלמת של פתיתי השלג.
שרווד טיילור (Sherwood Taylor)
"פעולת השמש... בוצעה על ידי 'רוח', אוניברסלית, המקור לכל הדברים, ובכוחה לשכלל אותם. מעלתו היא אינטגרלית (כלומר יש את הכוח להפוך את המגוון לחומר יחיד), אם זה יהפוך אותו לאדמה (כלומר התמצק). זהו מסר שהאבן הייתה אמורה להיות פנאומה (Pneuma) מגובשת. פנאומה הייתה החוליה המקשרת בין הארץ לשמיים, ובעלת סגולות של האזורים השמימיים והתת קרקעיים - הכוח של כל הקוסמוס מהכוכבים הקבועים למרכז כדור הארץ. הוא מתגבר על כל טבע וחודר לכל מוצק. זהו המקור לכל העולם ולכן הוא יכול להיות האמצעי לשנות את הדברים בצורה נפלאה. שלושת חלקי הפילוסופיה של העולם כולו הם ככל הנראה של האזורים השמימיים, הארציים והתת קרקעיים".
אידריס שאה
הלוח "כמו התורה הסופית... הוא המיקרוקוסמוס, יצירת המקרוקוסמוס - האחדות. הכל בא מאחד. על ידי צירוף כוח ההתבוננות ניתן להשיג הכל. מהות זו חייבת להיות מופרדת מהגוף תחילה, ואז משולבת עם הגוף. זו העבודה. התחל בעצמך, סיים עם כולם. לפני האדם, מעבר לאדם, טרנספורמציה".
איבן אומייל (Ibn Umayl)
הרמוס אמר שסוד הכל וחיי הכל הם מים... מים אלה הופכים בחיטה, תסיסה; בגפן, יין; בזית, שמן זית... ראשיתו של הילד הוא במים... בנוגע למים רוחניים אלו ולאדמה המקודשת והצמאה, אמר הרמוס הגדול, עטור החוכמה המפוארת והמדעים הנשגבים,
[1] אמת היא, ודאית, ללא עוררין ונכונה,
[2] שהגבוה הוא מהנמוך והנמוך הוא מהגבוה. הם מחוללים פלאים באמצעות האחד, כשם שהדברים מיוצרים מאותה מהות אחת באמצעות הכנה אחת. מאוחר יותר בהצהרתו
[4] אביו הוא השמש ואמו הירח הוא התכוון לזכר ולנקבה שלהם. הן שתי הציפורים המקושרות יחד בתמונות שניתנו בנוגע לתחילת הפעולה, ומהן מיוצרות התמיסות הרוחניות. ובאופן דומה הם בסוף הפעולה. בהמשך הצהרתו
[7?] העדין מכובד יותר מהגולמי, הוא מתכוון בעדין למים האלוהיים הרוחניים; ובגולמי לגוף הארצי. באשר להצהרתו המאוחרת יותר
[8] בעדינות ובחוכמה היא תעלה מהאדמה לשמיים ותיקח אש מהאורות הגבוהים יותר, הוא מתכוון בכך לזיקוק והעלאת המים לאוויר. באשר לאמירתו המאוחרת יותר
[8א] היא תרד לאדמה, מכילה את כוחם של הגבוה והנמוך, הוא מתכוון בכך לנשימה פנימה (istinshaq) של האוויר ולקיחת הרוח ממנו, ולאחר מכן הגבהתו לדרגת החום הגבוהה ביותר, וזו האש, והנמוך הוא הגוף, ותכולתו של הכוח הארצי השולט המעניק את הצבעים. כי זה נמצא בכוחות עליונים, כמו גם בכוחות הארציים שהיו שקועים בהם. הפעולה הטבעית והדעיכה גורמים לכך שזה בא לידי ביטוי, ומכאן עוצמת האדמה, והאוויר, והאש הגבוהה יותר המועברת אליה. מאוחר יותר הוא אמר
[9] זה יתגבר על הגבוה והנמוך כי זה נמצא באור האורות: וכתוצאה מכך החושך יברח מזה.
מקורות:
Comments