תמונות שפורסמו לאחרונה מציגות מבט ממעוף ציפור של המכתשים העצומים שמצלקים את פני מאדים. לא רק שהם יוצרים מראה מרהיב, אלא שהתמונות מספקות רמזים לגבי האם אי פעם היו חיים על שכננו הפלנטרי הקרוב ביותר.
התמונות צולמו על ידי מקפת שיירי הגז אקסו מארס, תוכנית אסטרוביולוגיה של סוכנות החלל האירופית (ESA) וסוכנות החלל הרוסית רוסקוסמוס.
התמונה הראשונה (למעלה) מציגה מכתש באוטופיה פלניטיה (Utopia Planitia), אגן הפגיעה הידוע הגדול ביותר במערכת השמש בקוטר של כ-3,300 ק"מ או פי שניים מגודלו של מדבר סהרה מצפון לדרום. האזור מוכר למדענים בשל הצגת מאפיינים מסקרנים הקשורים לקרח על פני השטח ומתחתיו, כולל כפור על פני השטח במהלך החורף של מאדים. כאשר אקסו מארס טסה כ-400 ק"מ מעל המכתש, המכתש עצמו משתרע לרוחב של כ-8 ק"מ והוא כמעט מילא את כל שדה הראייה של מצלמת הצבע המשוכללת ביותר שלה, CaSSIS.
סוכנות החלל האירופית מסרה: "השריד הזה של פגיעה קדומה הוא רק אחת מהצלקות הרבות שאסטרואידים השאירו על הכוכב האדום. מים, הרי געש ופגיעות אסטרואידים עיצבו את פני השטח של מאדים בעבר הקדום. מאדים הוא כיום מדבר קר ויבש". המראה מ-CaSSIS מציג את המכתש עם חומר שנפלט בצורה שלדעת מדענים מרמזת על נוכחות של קרח מים. כאשר האסטרואיד פגע באזור זה של מאדים, קרח המים נמס ותערובת של מים נוזליים ואבק סלעים נדחק מהשכבות העליונות.
המראה החלק של המכתש עולה בקנה אחד עם מאפיינים אחרים באזור שמהווים עדות להיסטוריה של קרח מים. בהתקרבות למכתש ניתן לראות פסים על קירות המכתש, המראה עדות למפולות קרקע, ואדוות שפוסלו על ידי הרוח. צורתו החלקה של המכתש היא רק עדות נוספת לכך שהאזור כוסה בעבר בקרח מים. על פני כדור הארץ, נוכחות מים היא אינדיקציה טובה לכך שיש חיים. למרות שעדיין לא בטוח ש"כלל" זה חל על כוכבי לכת אחרים, עדויות למים על מאדים מעלות את האפשרות שהכוכב האדום אכלס פעם חיים.
התמונה השנייה (למעלה) מציגה מקבץ של מכתשים ליד קו המשווה של מאדים בקניון עמוק המכונה גנגס צ'סמה (Ganges Chasma). שימו לב שזו תמונה בצבעים לא אמיתיים - הכוכב האדום לא הפך פתאום לכחול. מסנני הצבע הוספו כדי שמדענים יוכלו להדגיש הבדלים מינרלוגים או גיאולוגיים על פני מאדים שקשה להבחין בהם בעין בלתי מזוינת.
קוטרם של שני המכתשים הגדולים הוא 4 ק"מ ו-1.2 ק"מ. שוב, צורת ההתזה של המכתש הגדול מעידה על כך שהמשטח לא היה יבש לחלוטין בזמן הפגיעה. סוכנות החלל האירופית הוסיפה: "הצורה והמרקם של מצע הפליטה מראים כי פני השטח לא היו יבשים לחלוטין בזמן הפגיעה. קרח מים בתת הקרקע מעורב בסלעים שבורים ואבק יצרו מסה 'תרחיפית' ('fluidised') של חומר שנפלטה החוצה מתוך מרכז אתר הפגיעה, זה מצביע על כך שהיה קרח מים על פני השטח בזמן הפגיעה".
לבסוף, ESA חשפה תמונה של מכתש עתיק ברמות הדרומיות של מאדים. ממוקם באזור טירנה טרה (Tyrrhena Terra), המכתש ברוחב 15 קילומטר ישן יחסית. בניגוד למכתשים צעירים יותר שיש להם שפה חדה ומוגדרת, מכתש ענק זה נשחק במשך אלפי שנים ומאז התמלא במשקעים. מכתשים קטנים יותר המנוקדים בתוך המכתש הגדול יותר גם מעידים שהמאפיין הזה שם הרבה מאד זמן.
על המחסור בחיים, מפצה מאדים בגיאולוגיה. למרות שכוכב הלכת האדום הוא רק כמחצית מגודלו של כדור הארץ, הוא ביתם של כמה מאפיינים גיאולוגיים באמת מסיביים, כולל כמה ממכתשי הפגיעה הידועים הגדולים ביותר. מאדים הוא גם ביתם של הרי געש שגדולים בהרבה מאלה שעל פני כדור הארץ, כולל כמה מהרי געש הידועים הגדולים ביותר במערכת השמש. תוכנית אקסו מארס כוללת שתי משימות: הראשונה מקפת שיירי הגז (Trace Gas Orbiter) ששוגרה ב-2016 ואילו השנייה, הנושאת את הרובר רוזלינד פרנקלין (Rosalind Franklin), מיועדת לשיגור ב-2028. "יחד הם יתייחסו לשאלה האם אי פעם היו חיים על מאדים". מסרה סוכנות החלל האירופית.
מקורות:
Comments