בשנת 1917, שלושה ילדים מפאטימה, פורטוגל, טענו שהם נתקלו בהופעה של מריה הבתולה בזמן שחזרו הביתה מרעיית כבשים. לדברי השלישייה, מריה אמרה להם שהיא תופיע שוב ביום ה-13 בכל חודש למשך שישה חודשים לפני שתיעלם. השמועה על הנס הזה התפשטה, ומבקרים החלו להגיע לעיר. אבל מריה תופיע רק ללוסיה, הבכורה מבין הילדים, שתצטרך לתאר לאחרים את החזון שהיא רואה. לפי דיווחים של הילדים, מריה הבטיחה שבביקור האחרון, ב-13 באוקטובר 1917, היא תציע הוכחה בדרך של נס.
השמועה נפוצה, וקהל משוער של 70,000 איש הגיע לחזות בהתגלות המובטחת. רבים מהקהל לא התאכזבו, כשהרימו את מבטם וראו את מה שנודע כ"נס השמש" ("Miracle of the Sun"). עדים שונים דיווחו על השמש, הידועה בדרך כלל בהיותה כתם יציב בשמיים, דוהרת לעבר הארץ לפני שהיא חוזרת למיקומה המקורי, מסתחררת סביב עצמה ומפיקה הבזקי אור צבעוניים.
"כשהסתכלתי על השמש, שמתי לב שהכל נעשה חשוך. הסתכלתי תחילה על החפצים הקרובים ביותר ואז הרחקתי את מבטי רחוק יותר עד לאופק. ראיתי שהכל קיבל צבע אמטיסט. חפצים סביבי, השמיים והאטמוספירה, היו באותו צבע. הכל, גם קרוב וגם רחוק, השתנה, ולבש צבע של בד דמשק צהוב ישן", אמר חוסה מריה דה אלמיידה גארט (José Maria de Almeida Garrett), פרופסור למדעים שהיה עד לאירוע, אם כי יש הטוענים שהדיווח הזה נמסר על ידי בנו.
"אנשים נראו כאילו הם סובלים מצהבת, ואני זוכר תחושה של שעשוע לראות אותם נראים כל כך מכוערים ולא מושכים. היד שלי הייתה באותו צבע", המשיך. "כל התופעות שתיארתי נצפו על ידי במצב נפשי רגוע ושלו, וללא כל הפרעה רגשית. על אחרים לפרש ולהסביר אותן".
אז איך נסביר אותן? ובכן, דבר אחד שאנו יודעים בוודאות הוא ששום דבר חריג לא קרה לשמש באותו יום, בהתחשב בעובדה שהתופעה לא נראתה בשום מקום אחר על פני כדור הארץ. לא משנה מה קרה, זו הייתה תופעה מקומית.
הסבר אחד, שהוצע על ידי ארתור וירובסקי מהאוניברסיטה הטכנולוגית בלודז', הוא שעדי ראייה יכלו לראות "כלבי שמש" (פרהליה), שנגרמים על ידי ענני גבישי קרח גבוהים באטמוספירה. עננים אלה יכולים גם לפזר צבע על פני השמים, אולי מסביר את מה שראו עדים.
עם זאת, זו הייתה גם תופעה מאד משתנה, עם עדים שדיווחו על תיאורים שונים מאד של מה שהם ראו, מ"גלגלי קתרין" (Catherine wheels) מסתובבים (זיקוקים) ועד שמש שמשנה צבע כמו אורות דיסקו. אין גם צילומים של השמש עושה את הטריקים שלה, למרות קהל של 70,000, ונוכחות של העיתונות.
הסבר ברור בהרבה הוא שלקהל היתה תערובת סוערת של היסטריה המונית עם סיוע של רטינופתיה סולארית (solar retinopathy), או צריבה של הרשתית, מהבהייה בשמש יותר מדי זמן. זה מצב שתועד אצל אנשים דתיים מאוחרים יותר שהביטו זמן רב מדי בשמש במהלך טקסים דתיים.
הסימפטומים, כולל שינוי צבע ושמש שנראית נעה על פני השמים (אולי תמונת לוואי של השמש שנשארה עם עדים כשהם סובבו את ראשם) מסבירים את האירועים הרבה יותר טוב מכלבי שמש, בהתחשב בכך שלא כולם היו עדים לתופעה. אולי חלקם פשוט היו הגיוניים מדי, אפילו כשהם נאספו כדי לחזות בנס על פי דבריהם של שלושה ילדים, כדי לבהות ישירות בשמש.
מקורות:
Comments