כולנו מכירים את זה: אתם עומדים מול מדף הקורנפלקס בסופר, מוקפים בקופסאות כמעט זהות, ולפתע מוצאים את עצמכם קפואים מקבלת החלטה. האם לבחור את זו שמתגאה בתכולת סיבים גבוהה יותר? או אולי את האחרת, שהיא משתלמת יותר מבחינת משקל? מה לגבי זו שמתהדרת בכך שאינה מכילה צבעי מאכל? ואולי כדאי בכלל ללכת על מותג שמעולם לא ניסיתם, אך חבר שלכם נשבע שהוא הכי טעים?
מה שאתם חווים הוא FOBO - חרדה מאפשרות טובה יותר (Fear Of a Better Option) – הגרסה הקשה והמשתקת יותר של FOMO - חרדת החמצה (Fear Of Missing Out). התופעה הזו, המושרשת עמוק בעולם המודרני, גורמת לנו לשיתוק בקבלת החלטות, גם הפשוטות ביותר. היא עלולה לפגוע בבריאות, במערכות יחסים ואפילו להוביל לבדידות, כשאנחנו לכודים בחיפוש בלתי פוסק אחר שלמות בלתי ניתנת להשגה. והחלק הגרוע ביותר? בסוף, ייתכן מאד שלא תקנו בכלל קורנפלקס.
אולי לא שמעתם עליו כמו על FOMO, אבל למעשה, שני המונחים נטבעו יחד, על ידי אותו אדם ובאותו מאמר. פטריק מקגיניס (Patrick McGinnis), סופר ומשקיע הון סיכון, טבע את המונח בשנת 2004 והסביר כי FOBO הוא החרדה מפני האפשרות שתגיע בחירה טובה יותר, ולכן הוא משתק אותנו מלקבל החלטה כלשהי. אם FOMO גורם לנו להתחייב להכל מחשש שנפסיד חוויה שכולם סביבנו ייהנו ממנה, FOBO עושה את ההפך - משאיר אותנו במצב של חוסר החלטיות קיצונית, מתוך חשש לבחור לא נכון.
לדוגמה, זה הפחד שגורם לכם להמשיך לדפדף באינסוף אפשרויות דייטים, גם אם נתקלתם כבר במישהו שמתאים לכם; זה הספק שגורם לכם להסס לפני שליחת קורות חיים, שמא תמצאו משרה טובה יותר מחר; זה בדיוק מה שמשאיר אתכם גוללים בין אלפי חולצות לבנות כמעט זהות באתר קניות, עד שאתם פשוט מתייאשים ולא קונים כלום.
"תופעת ה-FOBO מתייחסת למקרים שבהם יש לנו אפשרויות טובות וזמינות, אבל אנחנו לא מצליחים לבחור באחת מהן", מסביר מקגיניס. "כתוצאה מכך, אנחנו חיים בעולם של 'אולי', גוררים את עצמנו ואת הסובבים אותנו למצב של חוסר ודאות תמידי".
רובנו חווינו FOBO בשלב כזה או אחר, אבל עבור חלק מהאנשים, זה הופך להיות בעיה אמיתית. מקגיניס סיפר כי הבחין בתופעה כשהיה סטודנט בבית הספר למנהל עסקים בהרווארד, שם הוא וחבריו חיו בעולם של "אולי", אובססיביים למציאת הבחירה המושלמת. הפחד מבחירה לא אופטימלית שיתק אותם לחלוטין.
למה אנחנו נופלים לזה? מקגיניס טוען שהתשובה פשוטה: זה טבוע בנו אבולוציונית. "אני קורא לזה 'הביולוגיה של הרצון לטוב ביותר'", הוא מסביר. "האבות הקדמונים שלנו ידעו שאם הם יחכו להזדמנות הטובה ביותר, הם יצליחו לשרוד ולהתרבות".
אבל היום, זה כבר לא קשור להישרדות. "אנחנו יכולים להיכנס לאמזון כדי לקנות שרוכים לבנים, ופתאום יש לנו 200 אפשרויות שונות", הוא אומר. "לפני 50 שנה הייתם הולכים לחנות ובוחרים מתוך שלוש". בעידן של שפע בלתי מוגבל, FOBO הפך להיות "מחלת העושר" – בעיה שקיימת רק למי שיש לו אפשרויות. בעולם רווי אפשרויות וחיבורים אינסופיים, אנחנו פשוט טובעים בבחירות.
אם FOBO נשמע לכם כמו משהו לא מזיק – רק קצת חוסר החלטיות – כדאי לכם לחשוב שוב. חרדה מהחלטות יכולה להוביל לבעיות בריאותיות ונפשיות, ואף לפגוע באנשים סביבכם.
"הפחד מאפשרות טובה יותר יכול לגרום לחרדה, להפרעות אישיות, לאובדן תיאבון ושינה ואף למחלות פיזיות", מסבירה ד"ר ראסין הנרי (Racine Henry), מטפלת זוגית ומשפחתית. "בנוסף, זה עלול לגרום לאובדן הזדמנויות ומערכות יחסים – למשל, אם מדובר בהחלטה האם לקחת משרה מסוימת או האם להיענות להצעת נישואין".
תופעת ה-FOBO גם משדרת לסביבה מסר ברור: אתם לא אנשים מחויבים. אתם החבר שתמיד מסרב לקבוע תוכניות, בן הזוג שלא מוכן להתחייב, העובד שמסרב לבחור מסלול קריירה. ואם תמשיכו לדחות החלטות – בסוף פשוט יפסיקו להציע לכם אפשרויות.
החדשות הטובות הן שאפשר להתגבר על FOBO, וזה אפילו לא כל כך קשה. המפתח טמון בהחלפת הגישה כלפי בחירות. "חשוב לשנות את התפיסה לגבי קבלת החלטות", מסבירה הפסיכולוגית ד"ר פטרישה דיקסון (Patricia Dixon). "קבלו את העובדה שהבחירות שלכם הן הטובות ביותר לרגע זה, גם אם בהמשך יתגלו אפשרויות אחרות".
במילים אחרות, אל תחפשו שלמות – חפשו "מספיק טוב לעכשיו".
האם אתם באמת חייבים למצוא את הדירה המושלמת כרגע? או שדירה נוחה ומשתלמת היא בחירה טובה בינתיים?
אם ההמבורגר שהזמנתם במסעדה לא היה מושלם, זה לא סוף העולם - תמיד יש הזדמנות להזמין אחר בפעם הבאה. אם התפקיד החדש שקיבלתם לא התגלה כמושלם - זכרו שתמיד תוכלו לחפש עבודה אחרת בהמשך.
"אתם עשויים להיות מופתעים לגלות כמה פעמים אפשר לתקן ולשנות מסלול", אומר תומאס סביטורקה (Tomas Svitorka), מאמן אישי ויזם. "אתם לא חייבים לקבוע החלטה לכל החיים - כמעט לכל בחירה אפשר לעשות התאמות בהמשך".
תופעת ה-FOBO מונעת מאיתנו להעריך את מה שכבר יש לנו. המרדף הבלתי פוסק אחר משהו "טוב יותר" יוצר מצב של חוסר סיפוק תמידי. מקגיניס מזהיר ש-FOBO לא משפיע רק עליכם - הוא גם פוגע באנשים סביבכם. כשאתם מסרבים להתחייב למפגש עם חברים או משאירים בן זוג במצב של חוסר ודאות תמידי, בסוף אנשים פשוט מתייאשים ומפסיקים להציע.
"כאשר אתם מתייחסים לחיים שלכם כמו אל פיד טינדר אינסופי, מחליקים הצידה מבלי להתחייב לאף אפשרות, אתם משדרים מסר חד וברור: אתם לא מתכוונים לקבוע כיוון ברור או לקבל החלטה", מסכם מקגיניס. "במקום זאת, אתם מציפים את עצמכם באינסוף אפשרויות, ומקבלים החלטות רק כשזה ממש נוח לכם – אם בכלל".
אז בפעם הבאה שאתם תקועים מול מדף הקורנפלקס ולא מצליחים להחליט – קחו נשימה עמוקה, בחרו אחד, והמשיכו הלאה.
מקורות:
קטעים מ- Meet FOBO: the evil brother of FOMO that can ruin your life שנכתב ע"י: Patrick Mcginnis.
קטעים מ- ?What Is FOBO, The Even Worse Cousin Of FOMO מאת IFLScience שנכתב ע"י: Dr. Katie Spalding.
קטעים מ- Do you take hours to make a simple decision? You may have Fobo מאת the Guardian שנכתב ע"י: Coco Khan.
Comments