מנגנון אנטיקיתרה מרתק אנשים כבר למעלה מ-120 שנה ומחקר בשנים האחרונות הביא יותר תובנות לגבי המכשיר המדהים הזה. השברים שנותרו חשפו כי הוא שימש ככל הנראה לחישוב אירועים שמימיים כגון ליקויים ומיקומם של כוכבי הלכת. אסטרונומים מאוניברסיטת גלזגו הוסיפו ראיות על קשריו לירח, עם כמה טכניקות סטטיסטיות שבשימוש נפוץ במחקר גלי כבידה.
הצמד, פרופסור גרהם וואן (Graham Woan) וד"ר ג'וזף ביילי (Joseph Bayley), השתמשו בטכניקות שונות בעקבות ניתוח רנטגן מרתק של האובייקט לפני כמה שנים. ישנה אי ודאות מסוימת לגבי מספר החורים באחת הטבעות, שמאמינים כי היא לוח שנה. רק חלק מהטבעת שרד ומכיוון שהמנגנון בילה 2,000 שנה מתחת למים, לא קל להיות בטוחים.
בהתבסס על הנתונים מניתוח הרנטגן, וון וביילי השתמשו בסטטיסטיקה בייסיאנית כדי לחשב את מספר החורים בטבעת. הם גילו ש-354 או 355 חורים היו המספר הסביר ביותר. לוחות שנה של ירח נוטים לכלול 354 ימים. לפי הניתוח, ערך זה סביר פי 100 מ-360 חורים, כמו בלוח השנה הסולארי המצרי, מה שהופך טבעת של 365 חורים (כמו שנה סולארית) למאד בלתי סביר.
"לקראת סוף השנה שעברה, עמית הצביע לי על נתונים שהושגו על ידי היוטיובר כריס בודיסליץ' (Chris Budiselic), שביקש ליצור העתק של טבעת לוח השנה וחקר דרכים לקבוע כמה חורים היא מכילה", אמר פרופסור וון בהצהרה. "זו נראתה לי כבעיה מעניינת, וכזו שחשבתי שאולי אוכל לפתור בדרך אחרת במהלך חופשת חג המולד, אז התחלתי להשתמש בכמה טכניקות סטטיסטיות כדי לענות על השאלה".
הטכניקות המדוברות היו שרשרת מרקוב, שיטת מונטה קרלו ושיטות דגימה מקוננת (nested sampling), המשמשות בדרך כלל כדי לחשב את ההסתברות לתוצאה אחת בהתבסס על נתונים לא שלמים. שיטות אלו מצביעות על כך שלטבעת המלאה היה רדיוס של 77.1 מילימטרים עם 354 או 355 חורים, כל אחד במרחק של 0.028 מילימטרים זה מזה.
"מחקרים קודמים העלו שסביר להניח שטבעת לוח השנה עקבה אחר לוח השנה הירחי, אבל הטכניקות הכפולות שיישמנו ביצירה זו מגדילות מאד את הסבירות שזה היה המקרה", הסביר ד"ר ביילי. "זה נתן לי הערכה מחודשת למנגנון אנטיקיתרה ולעבודה והטיפול שבעלי מלאכה יוונים השקיעו ביצירתו - הדיוק של מיקום החורים הצריך טכניקות מדידה מדויקות ביותר ויד יציבה להפליא כדי לחורר אותם.
מקורות:
Comments