לוחות הברקת הם אחת החידות הגדולות ביותר בארכיאולוגיה. הם יכולים להיחשב כצד המעורפל של המיתולוגיה המצרית, המאופיינת באירועים שבהם נראה שהמיתוס פוגש את ההיסטוריה. חוקרים רואים בלוחות הברקת אגדה הנוגעת לאלים של מצרים העתיקה, החושפת תעלומות המערבות את החברות העתיקות ששרדו את המבול הגדול. הלוחות ידועים ככתובת הרמטית מסתורית שנאמר כי היא מכילה את סודות האלכימיה ואת יסוד המסורת ההרמטית.
לפי המיתוס, תות' - סופר האלים - חיבר את הלוחות. הוא חילק את הידע שלו ל-42 לוחות של ברקת, תוך קידוד של העקרונות המדעיים הגדולים השולטים ביקום. האגדה מספרת שלאחר נפילת האלים, הלוחות ההרמטיים הוסתרו בחוכמה כדי שאף אדם לא ימצא אותם. רק תות', בשובו לממד הזה, הצליח לשחזר את הספר המסתורי.
לפי פרשנויות אחרות, הלוחות נשמרו במה שנקרא היכל הרשומות ולאחר מכן הוסתרו בספריית אלכסנדריה עד שאבדו לנצח, לאחר השריפה הנוראה שהרסה את המבנה העתיק ואת ספריו האגדיים. אגדה מעניינת מאוד שסיפרו מיסטיקנים יהודים מחברת את לוחות תות' לאשתו של אברהם, שרה. על פי המיתוס, היא מצאה את קברו של האל המצרי ואת כתבי היד היקרים שלו במהלך בריחתם למצרים, כשהם בורחים מרעב שפקד את כנען. במקרה זה, אם הנרטיב מדויק מבחינה היסטורית, אנו יכולים להניח שמקורות לוחות הברקת עשויים להתייחס לזמן קדום, בעיקר לפני המבול הגדול של המקרא. לכן, למקורותיהם של האלים המצריים והזפ-תפי (תקופת זהב או זמן שבו שלטו אלים במצרים העתיקה) עשוי להיות קשר מסקרן, שאושר על ידי אגדות של תרבויות אחרות.
רק בימי הביניים תורגמו המסמכים ההרמטיים מערבית ללטינית, בעוד שהגרסה האירופית המודפסת הראשונה פורסמה בנירנברג, בתחילת 1541. הכותרת הייתה "De Alchimia" שנכתב על ידי האלכימאי יוהנס פטריציוס (Johannes Patricius). הודות לעבודתו, המסמכים העתיקים שרדו עד כה.
בניתוח הטקסטים האגדיים, צצות שאלות: האם אנו יכולים להניח שהמסמך ההרמטי הוא עובדה היסטורית אמיתית ולא מיתוס? כיצד עלינו להתייחס לתוכן ולקודים המדעיים הרשומים בלוחות? האם יש קשר אפשרי בין האל תות' לציוויליזצית הפירמידות? על פי המסמך המסתורי, האם אנו יכולים לקבוע שתות' היה הבונה של גיזה?
בשני עשורים של ניסיונו של החוקר ארמנדו מיי (Armando Mei) הוא למד לסמוך על עובדות אובייקטיביות, כתוצאה ממודל חקירה מדויק. מתוך מחקר של המיתוסים, הוא שואף להציע נקודת מבט חדשה הנוגעת לאפשרות שהמיתוס של תות' הוא סיפור אמיתי.
"בניתי אני את הפירמידה הגדולה, מעוצבת לפי הפירמידה של כוח הארץ, בוערת לנצח כדי שגם היא תוכל להישאר לאורך הדורות. בה, הידע שלי ב'מדע-קסם' כדי שהוא יהיה כאן כששוב אחזור מאמנטי. כן, בזמן שאני ישן בהיכלי אמנטי, נשמתי המשוטטת בחופשיות תתגלם, תשכון בין בני אדם בצורה זו או אחרת."
(לוח ברקת 1)
אם לוחות הברקת אמינים, איך עשוי להיראות הקשר בין תות' והפירמידה הגדולה? השורה הראשונה, "בניתי אני את הפירמידה הגדולה", היא ביטוי ברור הנוגע להקצאה חד משמעית של הבעלות על הפרויקט. האם הממצאים אישרו את האפשרות הזו, ובמיוחד לגבי הפירמידה הגדולה, שבה מעולם לא נמצאה כתובת המתייחסת לבנאים?
היוצא מן הכלל היחיד הם כמה סמלים שנמצאו בחלק האחורי של דלת הגנטנברינק - דלת אבן גיר עם שתי ידיות נחושת שחוקות שנמצאה בפירים בחדר המלכה של הפירמידה הגדולה, והתגלתה על ידי המהנדס הגרמני רודולף גנטנברינק (Rudolf Gantenbrink). לדעת ארמנדו מיי, ועל ידי ניתוח הסימנים, הוא מניח שלא ניתן לשייך את הסימנים לכתב מצרי קדום ידוע, אם כי האגיפטולוג לוקה מיאטלו (Luca Miatello) קשר את כתב היד הלא ברור לכתב היראטי, ואת משמעותו לרצף של מספרים ומדידות בכדי לבנות את התעלות לחדר המלכה. ארמנדו מיי רואה בתיאוריה שלו תאוריה לא מבוססת בגלל היעדר מתאם בין רמזים וכתב היראטי. זה יכול להיות סוג של כתב לא ידוע, המגביר את המסתורין לגבי מקורות הפירמידות בגיזה.
בשנת 2013, ארמנדו מיי הגיע לתוצאה מאד מעניינת, שעשויה להוכיח קשר אפשרי בין לוחות הברקת ההרמטיים לרמת גיזה. משהו שקרה לגמרי במקרה במהלך הקמפיין הארכיאולוגי שלו בספינקס ובמקדשיו. במהלך רגע של שלווה, בצל מקדש העמק, הוא התבונן במפה של גיזה שצולמה מלמעלה, מתוך מחשבה שכל פירמידה נראית כמו מיקרוקוסמוס, שכן פירמידות הלוויין, חומות, מקדשים ושאר הקונסטרוקציות מאפיינות כל אחת. בהתחשב בפירמידות יחד, הוא קלט סדר של פקטורים שהופך אותן לצורה עצמאית של ביטוי אדריכלי.
למעשה, הפירמידות, במבט מלמעלה, נראות כמו שלושה טריזי-סטיילוס גדולים מאד המשולבים באדמה. הצורה המיוחדת מאד שלהן הדליקה אצלו נורה, והציעה היפותזה מסקרנת. רק מתוך סקרנות, הוא עקב אחר כמה קווים מנחים החל מפינות הפירמידות הגדולות, לכיוון מרכז המונומנטים, בעקבות כיוון פירמידות הלוויין. אחר כך הוא צייר את אותם קווים עבור פירמידות הלוויין, לפי הכיוון הקרדינלי שלהן.
כך הוא השיג את התמונה הבאה.
מעניין לראות כיצד תרגיל גיאומטרי קל מאד עשוי להטיל ספק עמוק, ולאתגר את היסודות של ההיסטוריה של המין האנושי ואת מקורותיהן של החברות המודרניות. למעשה, לזהות את קיומו האפשרי של כתב יתדות בארץ ההירוגליפים יכול להיחשב כרעיון מטורף. כפי שידוע כיום, השיקולים האקדמיים לגבי סיפור הציוויליזציות השומריות והמצריות מדויקים מאד; למעשה, הם מניחים שבתקופתם שתי הציוויליזציות מעולם לא היו בקשר. אם הוא לקח את זה בחשבון, הוא היה צריך לוותר על סקרנותו; עם זאת, הוא רצה להקשיב לאינסטינקטים שלו כי הוא מצא את הקשר האפשרי בין הפירמידות לכתב יתדות משכנע מאד.
השוואה בין הצורות הגיאומטריות של הפירמידות לבין כתב היתדות אפשרית על ידי ניתוח האלפבית השומרי, המכיל את הסמלים של כל אות. לפעמים, מתחילים את המשחק בשביל הכיף, אבל במהלך השעשוע מרגישים שמשהו משתנה, מגיעה הבנה, ואתה מוקסם. הוא הרגיש את אותם רגשות, ניתח את התוצאות של 'המשחק' שעם הזמן חשפו את עצמן.
צירוף המקרים האפשרי הפך לאט לאט למשהו אחר, אולי קונספט מפורט. למרות העובדה שהוא היה בטוח שהתיאוריות של חוקרים מעוגנות היטב, משהו בליבה שלו דחף אותו לשפר היפותזה שלא נבדקה קודם לכן. בהתבוננות בתמונה הבאה, מדהים לציין את המתאם הבלתי ייאמן בין כמה אותיות שומריות לבין הסימנים שהוא השיג תוך כדי ציור הקווים בבסיס הפירמידות.
לדוגמה, פירמידת מנכאורע (הקטנה מבין שלוש פירמידות גיזה הראשיות ובתחתית המפה) - עם הקרנת משולש לכיוון פירמידות הלוויין שלה - בעלת צורה גיאומטרית דומה מאד לאות כתב היתדות "G" ; כלומר טריז כלפי מטה. באותה מידה, הוא מציין שפירמידות הלוויין של מנכאורע נראות כמו אות כתב היתדות "L", עם שלושה טריזים כלפי מטה.
הוא פעל באותו נוהל עבור כל הפירמידות של גיזה. פירמידת חעפרע, למשל, (השנייה בגודלה בפירמידות המצריות הקדומות, ובאמצע המפה) מוזרה מעט, בגלל המיקום של פירמידת הלוויין שלה, קרוב מאוד למונומנט המרכזי. זוהי טכניקה ארכיטקטונית מאד יוצאת דופן, בהשוואה לשאר המתחמים הפירמידליים, מה שמראה את הרצון המדויק של הבנאים למזג את המונומנטים לעיצוב יחיד והומוגני. כתוצאה מכך, הסימן הגרפי דומה מאד לאות השומרית "Z".
לבסוף, הפירמידה הגדולה (הגדולה ביותר של הרמה ובראש המפה) והלוויינים שלה מציגים סמלים מרגשים מאד, מחוברים בצורה מושלמת לאותיות בכתב יתדות, כלומר לאות "T" ככתב יתדות לצד ימין, ואל האות "H", המאופיינת בשלושה סמלים של כתב יתדות לצד ימין.
לפיכך, הוא השיג את הרצף הבא:
GL – Z-TH
במקור, כתב יתדות נכתב בצורה אנכית, ובמקרה של שורות נוספות, הן היו מיושרות מימין לשמאל. מעניין לציין שמיקום הפירמידה ברמת גיזה מתפתח בהתאמה לכיוון אנכי - מהמקום הגבוה ביותר, כלומר הפירמידה הגדולה, עד הנמוכה ביותר, כלומר פירמידת מנכאורע - ובקווים שונים. יתרה מכך, כפי שהכתיבה השומרית התאפיינה בחוסר תנועות, כך גם בסמלים הגיאומטריים שהתקבלו על ידי הפירמידות.
עד כה, צפינו בכמה מאפיינים טכניים של הכתב השומרי וההומוגניות שלו עם סמלים המגיעים מעיבוד גרפי של מבני גיזה. כעת, הבה נסתכל על המשפט השלם, עם תנועות, בחיפוש אחר משמעות אפשרית של המסר העתיק:
GaL Zu TeHu
משמעות המסר היא: תהו החכם הגדול (TeHu the Great Wise)
ברור מאד שהמילה תהו מתייחסת לשם עצם, כנראה למעצב של פרויקט גיזה.
כדי לחשוף את השם, ארמנדו מיי למד את ספר המתים המצרי (כפי שתורגם על ידי ווליס באדג' וגם בוריס דה רצ'ווילץ Boris de Rachewiltz) שבו השם תהו מתייחס לתות'. למעשה, אחת המילים המצריות המציינות את האיביס היא תכה (Tekh), שנשמע כמו השם תהו; המילה הזו מתייחסת לירח כמודד הזמן, וזו הסיבה שהמצרים מתארים את תות' כאיביס.
הניתוח מרתק מאד, אך מציע שורה של שאלות:
המסר מציין שתות' היה המעצב של גיזה, כפי שדווח בלוחות הברקת. האם זה אומר שספר תות' באמת קיים?
אם למתאם השומרי עם המונומנטים יש תוקף מדעי, השאלה היא מדוע, בעבר הרחוק של מצרים, השתמשה האוכלוסייה בכתב השומרי?
כאשר חוקרים את מקורות כתב היתדות, אנו מגלים כי ארכיאולוגים מתארכים אותו לשנת 3500 לפנה"ס. עם זאת, מעניין מאד שכאשר הכתב הופיע הוא התאפיין במורכבות יוצאת דופן, המורכבת מלמעלה מאלף סמלים פונטיים. עם הזמן היה לכתב תהליך רציונליזציה והוא הצטמצם למאות סמלים. לכן, אנו יכולים להניח שהכתיבה השומרית נולדה בצורה מאד מלאה, וחוותה תהליך נפרד מכל צורות הכתיבה האחרות המציג סימנים אמיתיים של אבולוציה. כתב יתדות מפותל במידה ניכרת - או, כפי שמציעים ארכיאולוגים, "רציונלי" - כאילו הוא עקב אחרי דעיכת מייסדיו.
האם אנו יכולים לטעון שהשומרית הייתה השפה שבה השתמשו האלים הקדומים? האם נוכל לקבוע שתרבויות המזרח התיכון והמצרית, בתקופה הקדם שושלתית, הושפעו מציוויליזציה עתיקה ולא ידועה?
לדברי היסטוריונים, בשל הגיאוגרפיה שלה, מצרים הייתה מבודדת מהעולם החיצון עד לתקופת הביניים הראשונה, בסביבות שנת 2000 לפנה"ס - מבלי לחוות כל סוג של השפעה מצד תרבויות אחרות. לכן, ה'השפעה' האפשרית הייתה יכולה להתרחש זמן רב לפני התקופה הקדם שושלתית. יתר על כן, אחת הראיות המעניינות ביותר יכולה להיות מספר האלים המצריים הדומים מאוד לאלה השומרים. ואכן, הסיפור של האלים השומרים דומה מאוד לנטרו (Neteru) המצרי, ולחלק הגדול של מסורות דתיות של תרבויות מזרחיות.
נראה כי ציוויליזציה לא ידועה הורישה סמלים שאנו יכולים למצוא בכל מקום ברחבי כדור הארץ; למשל, השמש המכונפת, או הקדוקאוס, אפילו האלים שיש להם שמות שונים אך פונקציות דומות. יתכן שציוויליזציה זו הייתה יכולה להוות השראה לתרבויות השומריות והמצריות, ללא מגע, וכמו כן חלקה סמלים ואלוהויות רבות. אין להכחיש ששתי התרבויות מקורן ב"מטריקס" שחי בעבר הרחוק.
אם לציוויליזציות המצריות והשומריות יש קורלציות תרבותיות ודתיות עמוקות, ייתכן שהן נוצרו כתוצאה מציוויליזציה אבודה, אולי זו שבנתה פירמידות מסביב לכדור הארץ.
לבסוף, האם לוחות הברקת באמת קיימים? אולי לעולם לא יהיה לנו אישור, אבל מרגש להראות את מערכת היחסים בין האל תות' לרמת גיזה, כתוצאה ממשחק גיאומטרי קל, שאולי נתן תשובה בלתי צפויה לאחת התעלומות המרתקות של העבר. מעניין גם להניח שמערכת הכתב השומרית הציעה קשר הרמטי עם המצרים הקדמונים, שמבחינה היסטורית מעולם לא זוהה, אך ברור בהיפותזה הזו.
כל האינדיקציות הללו יכולות להיחשב לרמזים חשובים מאד ועשויות להיחשב כנקודת המוצא להבנת המשמעות המדעית של הפירמידות והידע עליהן הן שומרות.
מקורות:
Commentaires