ייתכן שהמפעל המוקדם ביותר המוכר לייצור נשק מלחמה תקני הוקם בתקופה הכלקוליתית הקדומה בישראל של ימינו. בהתבסס על ניתוח של מאות קליעי אבן שהתגלו בשני אתרים ארכיאולוגיים, החוקרים הגיעו למסקנה שהפריטים יוצרו בייצור המוני, מה שמעיד על חימוש מאורגן מאד של לוחמים לקראת הקרב לפני כ-7,200 שנה.
המחקר, בהובלת הארכיאולוגים ד"ר גיל חקלאי, אנו ברון, ד"ר דינה שלם, ד"ר יניר מילבסקי ונמרוד גצוב מרשות העתיקות, בדק 424 אבני קלע שנמצאו ביישובים העתיקים עין אסור שבמישור החוף הצפוני ועין ציפורי שבגליל התחתון, שהיו מיושבים בין השנים 5800 ל-4500 לפנה"ס. החוקרים ציינו כי האבנים נראות כמעט זהות, והחוקרים קבעו כי כלי הנשק נוצרו לפי מפרטים סטנדרטיים, עם אורך ממוצע של 52 מילימטרים, רוחב של 31 מילימטרים ומשקל של 60 גרם.
"האבנים – אשר נועדו ליידוי מכלי-נשק בשם "קלע", מוחלקות, ובעלות צורה אווירודינמית מיוחדת דמויית חרוט כפול, על-מנת לאפשר שיגור מדוייק ואפקטיבי", נמסר בהודעת רשות העתיקות. במחקר נלווה, החוקרים מסבירים כי עיצוב החרוט הכפול "התקבל כאופטימלי עבור קליעי קלע" ואומץ מאוחר יותר על ידי הצבא היווני והרומי כאחד.
"אבני קלע דומות נמצאו באתרים נוספים ברחבי הארץ – בעיקר מעמק החולה והגליל בצפון ועד צפון השרון, אך זו הפעם הראשונה שהן נתגלו בחפירות בריכוז שכזה", הם אומרים ומוסיפים: “האבנים האלו הן בעצם העדות הקדומה ביותר ללחימה ולעימותים מזוינים בדרום הלבנט. הדמיון בין אבני הקלע, מלמד על ייצור המוני ותעשייתי למדי. השקעת המאמץ בעיצוב האווירודינמי ובליטוש האבנים מרמזת שהן נועדו לשימוש כנשק מדויק וקטלני״. לדעת החוקרים, הכמות הגדולה וההשקעה בייצור האבנים מצביעות על הכנות מאורגנות ללחימה, ויכול להיות שנעשה מאמץ קהילתי לייצור תחמושת.
כשמכניסים את התגלית הזו לקונטקסט היסטורי, המחברים אומרים שהמעבר לכאורה מאבני קלע לא תקניים (כגון חלוקי נחל טבעיים) לכלי נשק תקניים עשוי להצביע על התפשטות של לוחמה מאורגנת בתקופת הנחושת המוקדמת. אפשרות זו מועצמת על ידי הגידול בגודל ההתיישבויות בדרום הלבנט בתקופה זו, בעוד ששרידי "מבני ציבור מונומנטליים" בעין ציפורי ובעין אסור מרמזים על "חברה מרובדת, המעורבת בסחר חליפין בין ארצי או בינלאומי ונוטה לסכסוכים".
העובדה שאבני הקלע נמצאו לעתים קרובות במקבצים מספקת גם רמזים לגבי אופן השימוש בהן. לטענת החוקרים, הסדר זה מצביע על כך שלעתים קרובות נורו הקליעים בהמוניהם, כאשר "מקבץ אבני קלע עשוי לייצג תחמושת של מטח ששוגר על ידי קבוצת קלעים".
"בלוחמה, זה עלול לגרום לשבירה של המבנה בצד השני", הם אומרים. מעניין לציין כי כלי הנשק המיוצרים הללו נעלמים בפתאומיות מהתיעוד הארכיאולוגי כאלף שנים מאוחר יותר, אם כי לא ברור אם זה מצביע על ירידה בפעולות האיבה האזוריות. למרות זאת, גילוי אבני הקלע מצייר תמונה של לוחמה מאורגנת במזרח התיכון הנמשכת למעלה מ-7,000 שנה וממשיכה, באופן טרגי, עד היום.
מקורות:
Comments