מבנה הרוס בכפר א-שיח' היה המקום שבו עמדו פעם המצרים הקדמונים והביטו בכוכבים שמעל. לפני יותר מ-2,500 שנה היווה המבנה את מצפה הכוכבים האסטרונומי הגדול ביותר הידוע במצרים במאה ה-6 לפנה"ס, חלק ממה שאנו מכנים כיום מקדש הפרעונים בעיר בוטו (Buto). שם, אסטרונומים מוקדמים עקבו באדיקות אחר תנועות השמש והכוכבים, שירות חיוני בחיי המצרים הקדמונים.
המצרים היו בין האסטרונומים המיומנים ביותר בהיסטוריה העתיקה, ומורשתם מהדהדת עד היום. במצרים העתיקה נולד לוח השנה של 365 ימים, והיום של 24 שעות. הם מיפו לחלוטין את שמי הלילה, והיו להם קבוצות כוכבים ומזלות משלהם, שכמה סמלים שלהם מוכרים עד היום. מצפה הכוכבים שהתגלה לאחרונה מדגים את המיומנויות הללו, אפילו רק עם הראיות הדלות ששרדו את פגעי הזמן.
על פי ההודעה לעיתונות של משרד התיירות והעתיקות המצרי, ההריסות מייצגות את "המבנה הראשון והגדול ביותר" מסוגו שנמצא אי פעם. המבנה עצמו, הבנוי מלבני בוץ, השתרע על שטח של 850 מ"ר, בנוי בצורת L ונתמך בעמודים, כאשר הכניסה פונה מזרחה, לכיוון הזריחה. בתוכו, ארכיאולוגים ממשרד התיירות והעתיקות המצרי מצאו חפצים ואביזרים הקשורים לחקר השמים.
ראוי לציון הוא שעון צל משופע גדול, בעיצוב שהגו המצרים הקדמונים כדי לעקוב אחר הזמן. שעונים אלה היו סוג של שעון שמש, תוך שימוש בתנועת הצל כשהשמש נעה על פני השמים, כדי לעקוב אחר השעה ביום מעלות השחר ועד השקיעה.
השעון המסוים הזה כלל נדבך באורך 4.8 מטר של לוחות אבן גיר, עליהם הותקנו חמישה בלוקים שטוחים מאבן גיר, שלושה אנכיים ושניים אופקיים. אף על פי ששחוקים כעת, על הבלוקים האלה, פעם היו חקוקים קווים כדי לעקוב אחר הנטייה המשתנה של הצל שמוטל על הבלוקים בזמן שהשמש נעה. בחדר עגול נמצא גם בלוק אבן גדול ובו שני גושי אבן עגולים, אחד בצפון ואחד במערב. גם זה שימש למעקב אחר נטיית השמש.
סדרה של חמישה חדרים קטנים יותר שימשו ככל הנראה לאחסון כלי המצפה, בעוד שנראה כי ארבעה חדרים קטנים מלבני בוץ וחדר אבן אחד שימשו כמגדל המצפה. כמו כן נחשף אולם גדול ובו שלושה קירות מצופים בטיט צהוב שעליהם צוירו ציורי קיר. אלה כללו סירה פולחנית עם שמונה נישות, ושני משוטים מאחור. בקדמת הסירה, הארכיאולוגים מצאו ציור של ראשו של הורוס ועין הורוס, סמלים הקשורים לא רק ליקום ולקוסמוס, אלא לאל הורוס והאלה וואדג'ת, האלוהויות החשובות ביותר בבוטו. באמצע האולם הזה ניצבת בימת אבן, שעליה נמצאו כתובות בעיקר של סצנות אסטרונומיות של זריחה ושקיעה בשלוש העונות שנצפו במצרים העתיקה.
חפצים במצפה כללו פסלי ברונזה של אוסיריס ונמס (Nemes), פסל טרקוטה של האל בס, ופסל גרניט המתוארך לשושלת ה-26, תחת שלטונו של פרעה פסמתיך הראשון (Psamtik I). פסל זה מתאר את אוסיריס, ועליו כתובת המיוחסת לכהן פסמתיך-סנב (Psamtik-Seneb), המכילה את התואר 'נושא החותם המלכותי'.
חפצים נוספים כוללים כלי מדידה, שרשרת מנאט (Menat) מפאיאנס, פסל פאיאנס של האל פתח, סמלים דתיים מפאיאנס, חפצי חרס, כיסויי אמפורה עשויים טיט ושולחנות מנחה.
האסטרונומיה הייתה חשובה מאד למצרים הקדמונים. הם השתמשו בלוח השנה המורכב שלהם כדי לציין את חלוף הזמן, ולקבוע את התאריכים של טקסים דתיים ופוליטיים, כמו פסטיבלים והכתרות. זה היה חשוב גם למעקב אחר ההצפה השנתית של הנילוס, חקלאות וניווט. היום, אנחנו לוקחים את לוח השנה שלנו כמובן מאליו - הוא רק חלק מאורח החיים שלנ ברחבי העולם.
עם זאת, יש לנו, לפחות חלקית, את העבודה הקשה והתחכום של האסטרונומים הודות למצרים הקדמונים - ולהנדסה המוצקה שלהם, ולכך שמקדשים כאלה עדיין עומדים כדי שנוכל ללמוד את עבודתם, אלפי שנים לאחר שחייהם נמוגו לתוך החול.
מקורות:
Comentários