ספרי פנטזיה אהובים המבוססים על היסטוריה אמיתית

דרך יעילה להפליא להבין את העולם שלנו היא להסתכל עליו מבעד לעדשת הספרות. רבות מההרפתקאות הגדולות ביותר של הנייר והמסך מתרחשות בעולמות דמיוניים הדומים דימיון מפתיע לשלנו. הסיבה לכך היא שהמחברים שלהם השתמשו בהיסטוריה אמיתית כדי להניח את הבסיס שעליו הם בנו את סיפוריהם.

פנטזיה היסטורית היא תת-ז'אנר של פנטזיה המתרחשת בזמן אחר, לפעמים במקום אחר ובהקשר של תרבות אחרת. היא יכולה לכלול אלמנטים של פנטזיה גבוהה (מיתולוגיה, אגדות או אחר), מדע בדיוני ואימה, כמו גם ריאליזם קסום או קורטוב של קסם. כמות הפנטזיה וההיסטוריה שבה נעשה שימוש היא פעולת איזון, אישית מאד למחבר.

נסתכל על חמישה סיפורי פנטזיה שהפכו את ההיסטוריה האמיתית לסיפורים פנטסטיים.

שר הטבעות מאת ג'. ר. ר. טולקין

יותר דיו נשפך על ספרי שר הטבעות ועל המורכבויות שלהם מאשר דם במצור על מינס טירית. הגאונות של האפוס של טולקין המתאר כיצד נוצרה, אבדה, נמצאה והושמדה טבעת קסם כבשה מיליונים מאז פרסומו הראשוני ב-1954. מחלוקות מתקיימות על הפרטים הקטנים יותר של הבסיס ההיסטורי לארץ התיכונה. ובכל זאת, קשה להתעלם מהשפעת ההיסטוריה האירופית והגיאוגרפיה האנגלית - במיוחד בהתחשב עד כמה עמוק לתוך הידע הוכיח טולקין שהוא מוכן להתעמק.

כאן נתמקד בפרק הלפני אחרון של הסיפור, 'טיהור הפלך'. הפרק לעיתים קרובות נעלם מעיני הקורא המזדמן ונשאר מחוץ לעיבודים. לדוגמה, הוא רק נרמז כאפשרות במקרה שהגיבורים ייכשלו בטרילוגיית הסרטים זוכת הפרסים של פיטר ג'קסון. למרות העושר האפשרי בפרשנויות אלגוריות, הוא מהווה מעין אנטי-קליימקס.

למרות התנגדותו של טולקין, מבקרים רבים רואים בפרק התייחסות לבריטניה שאחרי מלחמת העולם השנייה. בפרט, ניתן לראות בו סאטירה על הממשל הסוציאליסטי-דמוקרטי של ממשלת הלייבור בראשות קלמנט אטלי, התייחסות לתיעוש של בריטניה, או אפילו כאלגוריה לפשיזם.

עם שובם לפלך, ההוביטים מוצאים מבנים מכוערים ומזהמים המחליפים מקומות מוכרים רבים מאז עזיבתם. אינספור עצים נכרתו וטחנות חדשות הרעילו את הנהרות. פונדקים רבים ופאבים משמחים נסגרו, וההוביטים נאלצו לישון בתחנת משטרה אפורה עבור כוח ביטחון חדש. שלל כללים חדשים שנכפו על ידי ממשלה חדשה כמעט מביאים את כולם לכלא. ה'שיריף', שמנסה לעצור אותם, אומר, "מצטער, מר מרי, אבל יש לנו פקודות". כנופיות שנקראות 'פרחחים' כופות את רצונו של המנהיג שלהן באמצעות אלימות.

רבים מהמוצרים הבסיסיים, כמו 'עשב-המקטרת' שהדמויות נהנות לעשן, אינם זמינים ונאמר כי ייצאו אותם למקומות לא ידועים. ההוביטים מובילים מרד, שבסופו הם משיבים את הסביבה והסדר החברתי למצבם האידילי הקודם. ההתייחסויות הללו היו ברורות לקורא בן זמנו של עבודתו של טולקין, אך הן פחות ברורות מנקודת מבט של המאה ה-21.

למשל, הממשלה שלאחר המלחמה בבריטניה הייתה הרבה דברים שטולקין לא אהב - סוציאליזם, מודרניזציה, תעשייתיות ובירוקרטיה. אחת התלונות הנפוצות במהלך שנות ממשלת הלייבור של אטלי הייתה שהקיצוב נמשך גם לאחר סיום המלחמה וחלק מהפריטים היו תמיד במחסור. אופייני היה להשתמש בלשון נקייה ולומר שהמוצר 'הלך לייצוא'. המבנים המזהמים שמקבלים את פני ההוביטים לאחר שובם מהמאבק ברשע כנראה היו נראים בולטים במיוחד עבור חיילים שחזרו מאחת ממלחמות העולם.

בצד האפל יותר, הפרק גם כולל התייחסויות ברורות למשטרים הפשיסטיים באירופה. להוביטים החוזרים לוקח יום אחד בלבד לפני שהם שוברים מספיק חוקים כדי להיות מועמדים למעצר; בריונים מדכאים כל התנגדות באלימות, ורבים מעדיפים לשמור על פרופיל נמוך. למרות שמעטים נראים נהנים או מרוויחים מהשינויים, רק מעטים מוכנים להתנגד להם. למעשה, אחד האנשים הבודדים שנראה שהרוויח משהו הוא המנהיג המסתורי של ה'פרחחים', עם מוחו המורכב ממתכת וגלגלים.

המסע למערב מאת וו צ'אנג אן

אמנם זה קצת לרמות ברשימה הזו, אך המסע למערב מתרחש בגרסה פנטסטית של עולמנו ולא בעולם מומצא לחלוטין, אך אי אפשר להשאיר אותו מחוץ לשום דיון בנושא זה. זוהי אולי היצירה המפורסמת ביותר בספרות הסינית, וגלגוליה הרבים ופרשנויותיה ממשיכים לרתק קוראים זמן רב לאחר פרסומה במאה ה-16. המסע למערב הוא סיפורו של נזיר, סאֵן דְזָאנְג, שמלווה בפמלייתו בדרכם להודו כדי למצוא כתבי קודש טובים יותר של חוכמת הבודהיזם, בתקווה להביאם בחזרה לסין. בין שותפיו נמצאים הקוף העוצמתי אך היהיר, חיה אוכלת אדם לשעבר, ו'פיגסי' — מרשל לשעבר שגורש מהשמיים והפך בטעות ליצור חצי-אדם, חצי-חזיר בגלל טעות בירוקרטית שמימית. בדרכם הם מתמודדים עם מפלצות רבות, בני אדם בעייתיים ומכשולים על-טבעיים. לאחר שהם פוגשים את הבודהה עצמו, הם חוזרים לסין עם הכתבים המשופרים ומגיעים לרמות שונות של הארה רוחנית

למרות האלמנטים והגיאוגרפיה הפנטסטיים, הסיפור מבוסס על היסטוריה אמיתית. נזיר אכן בילה שבע עשרה שנים בנסיעה להודו ובחזרה כדי לאסוף טקסטים טובים יותר לבודהיסטים סינים. שמו היה שוואנדזאנג, והתיעוד שלו מהמשלחת, 'רשומות של האזורים המערביים' (Records of the Western Regions), הוא מקור לא יסולא בפז למידע על התרבויות והאומות בהן פגש בטיול הארוך מסין לדרום אסיה. כתביו מאשרים את התאריכים של כמה אירועים ידועים, אנשים וספרים - גם אם חלק מהדיווחים שלו כמעט בלתי סבירים כמו מעלליו של הקוף.

שוואנדזאנג חזר לסין עם מאות טקסטים בודהיסטים, עליהם עבד על תרגום במשך שנים רבות. גרסאותיו בשפה הסינית לכמה סוטרות בודהיסטיות, ובראשן סוטרת הלב, הוכיחו את הבסיס לפרשנות דתית מאוחרת הרבה יותר בסין ובמדינות אחרות במזרח אסיה.

חולית מאת פרנק הרברט

בעוד שבאופן טכני מדובר ברומן מדע בדיוני, החקירה של חולית של נושאים דתיים, האופי הפיאודלי של המבנה הממשלתי שלו, והמאפיינים הקסומים לעיתים של פריטים וחומרים בתוך העולם שלו, הופכים אותו למתאים לחלוטין לרשימה כזו. הרומן של הרברט הוא סיפור על התפתחותה המנטלית והחברתית של האנושות אל העתיד הרחוק, שליטה ב'מרקוח'', והאנשים שחיים על הפלנטה היחידה שמפיקה אותו.

היקום של חולית היה מורכב למדי מלכתחילה, והמורכבות הזו הלכה וגברה עם כל ספר, משחק ועיבוד קולנועי שלאחר מכן. אם נצמד למה שכתב הרברט ברומן הראשון, אנו יכולים לראות עולם מוכר מדי שסובב סביב השליטה במשאבים.

מרקוח, המכונה גם "התבלין", היא סם פסיכוטרופי שניתן למצוא רק במדבריות אראקיס. הסם משפר את החיוניות, המודעות ותוחלת החיים של המשתמש. הוא גם מאפשר מסע בחלל בין כוכבי באמצעות ההשפעות מרחיבות התודעה שלו. הוא ממכר ביותר, והגמילה היא קטלנית. מכיוון שהאימפריום, השולט בכל המושבות האנושיות המוכרות ביקום, תלוי לחלוטין בו ובהפקתו העקבית, מרקוח הוא המשאב היקר והמבוקש ביותר ביקום.

לרוע המזל, אראקיס הוא כוכב לכת אכזרי. תהליך הכרייה של מרקוח נוטה למשוך תולעי חול ענקיות שיאכלו בשמחה את צוותי הכרייה. התקפות של דררים, הילידים של הפלנטה שרוצים לשים קץ לאימפריאליזם, הן גם סיכון מקצועי. הדררים גם אוחזים באמונה הנקראת "זן-סוני" ומחכים לבואו של מנהיג משיחי שיוביל אותם. הם מוצאים אחד אצל הזר פול אטריידס.

התפאורה צריכה להיות מוכרת לכל מי שקרא על ההיסטוריה של המזרח התיכון. סיפורו של פול הושווה לעתים קרובות לזה של לורנס איש ערב. שתי הדמויות נכנסות לחברה מדברית אסלאמית הנשלטת על ידי מעצמות זרות, כולל אלו שהן מייצגות. הם לומדים כיצד להנהיג את האנשים מבחינה צבאית. ככל שהמלחמות נמשכות, שתי הדמויות מפקפקות במעשיהן כשהן נסחפות על ידי כוחות שהם לא יכולים לשלוט בהם, ועד כמה הם גיבורים בסופו של דבר פתוח לדיון.

הסיבה היחידה שלכל מי שלא גר על אראקיס אכפת מזה היא נוכחות של מרקוח (אימרו את שמו של כוכב הלכת לאט עם חיריק באות הראשונה). הצורך באספקה ​​רציפה של החומר מניע כל היבט בעלילת הספר. לשלוט בתבלין זה להיות בעל כוח בלתי מעורער ועושר אינסופי. הנציגים השונים של האימפריום מתכננים וזוממים בלי סוף להשיג אותו. ספרים מאוחרים יותר מראים שכוכב הלכת הופך לנידח כאשר נמצאת אספקה ​​חלופית.

ייתכן שבאופן ייחודי ברשימה הזו, כתביו של הרברט רק הפכו לרלוונטיים יותר עם הזמן. הוא הרהר פעם שכאשר כתב את הספר, לא הייתה גרסה מציאותית לצ'ואם — התאגיד שבעולם של הספר מנוהל על ידי האצולה ובעל מונופול כמעט על כל מה ששווה לקנות. ואז קמה אופ"ק (OPEC) והשלימה את החסר.

שיר של אש ושל קרח מאת ג'ורג' ר. ר. מרטין

שיר של אש ושל קרח היא סדרה שעדיין נמשכת של ג'ורג' ר. ר. מרטין על בתי האצילים של ווסטרוז ומאבק הכוח שלהם לשלוט בכס הברזל. קווי העלילה הרבים של הרומנים כוללים את ניסיונותיה של בתה של שושלת מודחת להשתלט מחדש על כס המלכות, התמרונים הפוליטיים של בעלי השלטון, האימה הממשמשת ובאה של חורף עם משך בלתי צפוי, וההשפעות של היותם קרובים לשליטה על ילדיו של יועץ למלך.

ספוילר: אנשים רבים מתים. אל תתחברו לאף אחד. כמו כן, אולי דלגו על עונה שמונה אם אתם צופים בעיבוד של HBO, משחקי הכס.

מרטין היה פתוח לגבי עד כמה חלקים גדולים מהסיפור מבוססים באופן רופף על מלחמות השושנים, סדרה של מלחמות אזרחים בריטיות מהמאה ה-15. מפת ווסטרוז מזכירה את האיים הבריטיים, והקאסט הראשי דומה יותר מאשר דמיון רופף לשחקנים המרכזיים של אותו סכסוך היסטורי. למרבה הצער, הספרים והקשר שלהם למלחמות השושנים מורכבים, ולכן זה יהיה סיכום קצר יותר משאר הסיפורים ברשימה זו.

מלחמות השושנים היו מלחמות שנערכו על כס המלוכה האנגלי בין ענפים משניים של בית פלנטג'נט. בית לנקסטר (שהיווה השראה לבית לאניסטר) ובית יורק (בית סטארק) נאבקו על השליטה במדינה במשך שלושה עשורים, עד לעלייתו של הנרי טיודור שסיימה את הסכסוך. בדרך היו קרבות עקובים מדם, סודות, יועצים שנרצחו, מזימות בארמון, לא מעט ראשים על חניתות וכמה חתונות שלא תוכננו כראוי. אפילו היה מועמד מלכותי מרוחק מחו"ל עם קשרים למלך שמת מזמן (אחד ממקביליה ההיסטוריים של דאינריז טארגאריין של מרטין). לסכסוך היו גורמים רבים, אם כי הקשיים שנגרמו בעקבות שלטונו של 'מלך מטורף', ריצ'רד השני, לא סייעו למצב.

די לומר, זה סיפור רחב ומרגש. גם הגרסה של מרטין עם הזומבים והדרקונים היא די נהדרת.

הקוסם מארץ עוץ מאת ליימן פרנק באום

הקוסם מארץ עוץ הוא האגדה האמריקאית הגדולה. הוא מתרכז בנערה בשם דורותי, אשר נלקחת לארץ עוץ על ידי טורנדו. נאמר לה ולכלב שלה, טוטו, שהדרך הטובה ביותר להגיע הביתה היא לדבר עם הקוסם מארץ עוץ, שחי בעיר הברקת המפוארת. במסע לשם לאורך דרך הלבנים הצהובות, היא פוגשת דחליל שמשאלתו היא לקבל מוח, איש-פח שמשאלתו היא לקבל לב, ואריה פחדן שרוצה לקבל אומץ לב. אחרי כמה התקלויות עם מכשפות מרושעות ולהקת קופים מכונפים, דורותי חוזרת הביתה.

בעוד שיש 40 ספרים בקאנון של עוץ, רוב האנשים היום מכירים רק את הרומן הראשון. גם אז, סביר להניח שהם מכירים את זה בגלל העיבוד הקולנועי המפורסם משנת 1939. למען ההגינות, הסרט די טוב.

הספרים עשויים להיראות כסיפורים מהנים בלבד, מנותקים מהמציאות ככל האפשר, אך ייתכן שיש בהם לא מעט היסטוריה אמיתית. כמה פרשנים טענו כי הסיפור המקורי הוא אלגוריה לפוליטיקה האמריקאית בסוף המאה ה-19. הבולטת ביותר הוא ההצעה כי דמויות ואירועים מסוימים מייצגים אנשים וקונספטים במחלוקת על 'הכסף החופשי' ובבחירות של 1896.

השאלה כיצד לגבות כסף אמריקאי הייתה המערכה הפוליטית העיקרית בעשור האחרון של המאה ה-19. "סילבריטים" (תומכי הכסף החופשי) - שנטו להיות חקלאים, כורים ובעלי חובות - טענו כי גיבוי המטבע האמריקאי גם עם זהב וגם עם כסף יוביל לשגשוג. מולם עמדו "גולדבאגס", שרצו לשמור על המטבע מגובה בזהב בלבד.

במונחים מודרניים, אלה שתומכים בכסף (מתכת) רצו היצע כסף גדול יותר ואינפלציה גבוהה יותר. התקווה הייתה שהדבר יקל על נטל החובות ויגדיל את ההכנסות למדינות הכורים. המתנגדים ראו בכך דרך מהירה להרוס את המערכת הפיננסית.

בסיפור של באום, דורותי, שמייצגת את האדם הפשוט האמריקאי ממדינה חקלאית, נסחפת לארץ עוץ (Oz, בדומה למילה אונקיה באנגלית, ounce) על ידי טורנדו – דימוי שנעשה בו שימוש בזמנו לייצג מהפכה פוליטית. עם הגעתה, היא מקבלת את נעלי הכסף על ידי הריגתה בטעות של המכשפה הרעה מהמזרח (בסרט הן שונו לנעלי אודם). הדבר גרם ל'אנשים הקטנים' מארץ המאנצ'קינים לשמוח. מכשפה טובה שמגיעה מהצפון מבטיחה לדורותי שנעלי הכסף יגנו עליה בדרכה בשביל האבנים הצהובות אל העיר הקסומה עוץ — מניפסט הבסיס הדו-מתכתי.

הדחליל מייצג את החקלאי האמריקאי; איש הפח המחליד מייצג את הפועלים העירוניים ואת ההשפעות המשתקות של השפל של 1893. האריה הפחדן מייצג את ויליאם ג'נינגס ברייאן, נואם נועז שנשאר פציפיסט. כאשר האריה תוקף את הקבוצה במפגש הראשון שלהם, הוא מובס על ידי איש הפח — בדיוק כפי שהקמפיין של ברייאן כשל בגלל חוסר היכולת שלו להשיג את קולות פועלי התעשייה. עם זאת, הם יוצרים צוות חזק כשהם עובדים יחד עם החקלאים.

כשהקבוצה מגיעה לעיר הברקת - בצבע זהה לשטרות ה"ירוקים" - הם פוגשים את הקוסם מארץ עוץ. כמו פוליטיקאי בזוי מהמאה ה-19, הוא מופיע לכל חבר בקבוצה בצורה אחרת. הוא מסכים לעזור להם רק תמורת טובות הנאה. לאחר הריגתה של המכשפה הרעה מהמערב, שחומדת את נעלי הכסף כדי לעזור לה לשלוט בחלק המערבי המתפורר של עוץ, מתגלה שהקוסם הוא מתחזה. למרבה המזל, מכשפה טובה מהדרום יודעת את כוחו של הכסף וחושפת שהנעליים יכולות להחזיר את דורותי הביתה.

הפירוש הזה הוא השנוי ביותר במחלוקת מכל הפרשנויות ברשימה זו. חוקרים רבים טוענים שבאום לא התכוון לשום קריאה מסוג זה.

עם זאת, ספרים מאוחרים יותר בסדרה מתארים מדי פעם את עוץ כאוטופיה קוואזי-סוציאליסטית. רומן אחד מראה שלעוץ אין מטבע, שהכלכלה פועלת על עזרה הדדית, שיום העבודה קוצץ, ושהעובדים לא צריכים ניהול קשוח כדי להיות פרודוקטיביים. באחר, לדמות שנוסעת לממלכה אחרת אין מושג מהו כסף. זה אמנם לא מוכיח שעוץ מבוסס על פוליטיקה אמריקאית, אבל זה מצביע על כך שבאום היה יותר ממוכן להשתמש בתפאורה כדי לחקור רעיונות פוליטיים וכלכליים.

מקורות:

• קטעים מ- five beloved fantasy novels based on real history מאת BigThink שנכתב ע"י: Scotty Hendricks.

• קטעים מ- Great Fantasy Novels And Book Series When You Want To Escape מאת Forbes שנכתב ע"י: Toni Fitzgerald.

• קטעים מ- Finding Magic at the Intersection of Reality and Fantasy in Fiction מאת Writers Digest שנכתב ע"י: Olesya Salnikova Gilmore.