מסע של פטריות קסם גורם לפעילות המוח להיות פחות מאורגנת ויותר אקראית, כאשר השפעות אלו נמשכות מספר שבועות. לאחר שצפו בתופעה זו בפעולה, המחברים של מחקר הדמיית מוח חדש מציעים כי ערבול זה של דפוסי קישוריות עשוי להוביל לקוגניציה גמישה יותר, מה שיכול להסביר כיצד פסיכדלים עוזרים להקל על דיכאון ומצבי בריאות נפש אחרים.
החוקרים גייסו שבעה אנשים שיקחו מינון גבוה של פסילוציבין - התרכובת הפסיכואקטיבית בפטריות - או מתילפנידאט, הצורה הגנרית של ריטלין. המשתתפים עברו בממוצע 18 סריקות דימות תהודה מגנטית של המוח (MRI) בשבועות שלפני ואחרי המסע שלהם, כמו גם במהלך החוויה, על מנת לחשוף את ההשפעות האקוטיות והמתמשכות של החומר.
בתחילה, עורכי המחקר מצאו שלכל אדם יש דפוס מוגדר מאד וייחודי לחלוטין של קישוריות רשת, כמו סוג של טביעת אצבע עצבית שניתן להשתמש בה כדי לזהות כל אדם נתון. עם זאת, מיד לאחר נטילת פסילוציבין, דפוסי הקישוריות הפכו לכאוטיים יותר, עד כדי כך שלא ניתן היה להבחין עוד בין המשתתפים על סמך הפעילות המוחית שלהם.
"המוח של אנשים שנטלו פסילוציבין דומה יותר זה לזה מאשר לאני הנקי שלהם", הסביר מחבר המחקר ניקו דוזנבך (Nico Dosenbach) בהצהרה. "האינדיבידואליות שלהם נמחקת זמנית. זה מאמת, ברמה נוירו-מדעית, מה אנשים מספרים על איבוד תחושת העצמי שלהם במהלך מסע".
ממצא כזה אינו חדש, ומחקרים קודמים רבים העלו כי חומרים פסיכדליים פועלים על ידי הפעלת מצב מוחי "אנטרופי" לפיו דפוסי התקשורת היציבים בין רשתות המוח מתפרקים. השפעה זו נצפתה בעיקר ביחס לרשת ברירת המחדל (DMN), השולטת בקוגניציה היומיומית שלנו ומתאמת פעילויות כמו חלימה בהקיץ, אינטרוספקציה וזיכרון אוטוביוגרפי (Autobiographical memory).
בניתוח הסריקות שלהם, עורכי המחקר מצאו כי רשת ברירת המחדל הופכת לבלתי מסונכרת באופן קיצוני תחת ההשפעות האקוטיות של פסילוציבין, לפני שהיא מתבססת מחדש לאחר שהחומר מתפוגג. עם זאת, בהשוואה למצב שלפני הפסילוציבין, הקישוריות בתוך הרשת הבסיסית הזו נשארה רופפת יותר במשך שלושה שבועות לאחר שהמסע הפסיכדלי הסתיים.
"הרעיון הוא שאתה לוקח את המערכת הזו שהיא הבסיסית ליכולת של המוח לחשוב על העצמי ביחס לעולם, ואתה לגמרי מבטל את הסינכרון שלה באופן זמני", מסביר מחבר המחקר ג'ושוע סיגל (Joshua Siegel). "בטווח הקצר, זה יוצר חוויה פסיכדלית. התוצאה לטווח ארוך יותר היא שזה הופך את המוח לגמיש יותר ויכול להיות מסוגל יותר להגיע למצב בריא יותר".
ההיחלשות המתמשכת של דפוסי הקישוריות בתוך רשת ברירת המחדל נקשרה בעבר למה שנקרא אפקט הזוהר הפסיכדלי השיורי (Psychedelic afterglow), לפיו אנשים מבחינים לעתים קרובות בירידה בפטפוט המנטלי הרגיל (mental chatter) שלהם וביכולת מוגברת לעצב מחדש את דפוסי החשיבה שלהם לאחר נטילת פסילוציבין, LSD או חומר דומה אחר. לפי מחברי המחקר, דסינכרוניזציה עדינה אך מתמשכת זו של רשתות מוח עשוי לעמוד בבסיס ההשפעות הטיפוליות המדווחות של חומרים פסיכדליים.
"זה בדיוק מה שהיית רוצה לראות עבור תרופה פוטנציאלית", אומר דוזנבך. "לא היית רוצה שרשתות המוח של אנשים יימחקו למשך ימים, אבל גם לא היית רוצה שהכל יחזור להיות כמו שהיה באופן מיידי. אתה רוצה אפקט שנמשך מספיק זמן כדי לחולל שינוי".
מקורות:
אנו ממליצים לא להתנסות באופן עצמאי בחומרים משני תודעה שאינכם מכירים, פעולה כזו עלולה להיות מסוכנת.
אם אתם/ן מעוניינים להתנסות וחוקי המקום בו הינכם שוהים מאפשרים זאת, פנו למדריכים מנוסים על מנת לעבור את החוויה באופן בטוח.
Comments