צמחים העניקו לנו תרופות מצילות חיים – וכעת אנו עלולים לאבד אותן

"מי שלא מאמין ביעילותן של תרופות צמחיות, כנראה מעולם לא ניסה מורפין", אומר פרופ' ג'ון ניוטון (John Newton), רופא מומחה לבריאות הציבור ועמית בגן צמחי המרפא של הקולג' המלכותי לרופאים בבריטניה (RCP). המוסד, שהוא אחד הגופים המקצועיים המובילים עבור רופאים בבריטניה, משמש גם בית לגן שבו גדלים למעלה מ-1,100 צמחים עם הקשרים רפואיים. "לצמחים היה תפקיד מכריע ברפואה במשך תקופות ארוכות, ורק בהיסטוריה המודרנית הרופאים החלו לשכוח את חשיבותם", הוא מוסיף. "למעשה, עבור רוב הרופאים, זהו גילוי מסעיר כשהם מסיירים בגן ואנו מסבירים להם עד כמה הצמחים עדיין רלוונטיים לרפואה המודרנית".

בין הדוגמאות הבולטות נמצא מטפורמין, תרופת הקו הראשון לטיפול בסוכרת מסוג 2, המשמשת יותר מ-200 מיליון אנשים מדי יום. היא נגזרת מצמח צער העיזים (Galega officinalis), הידוע גם בשם "לילך צרפתי". ניסיונות מוקדמים לבודד את התרכובות הפעילות בצמח הראו כי הן מסייעות בהורדת רמות הסוכר בדם, אך בתחילה הן נחשבו רעילות מדי לשימוש אנושי. במאה ה-20, חוקרים זיהו נגזרות גואנידין (guanidine) בצמח, אך גם התרופות שהתבססו על חומרים אלה ננטשו בשל רעילותן הגבוהה. פריצת הדרך הגיעה כאשר מדענים הצליחו לזהות נגזרות בטוחות יותר, אחת מהן הייתה מטפורמין, שנבדקה בשנות ה-50 על ידי הרופא הצרפתי ז'אן סטרן (Jean Sterne), שהוכיח את יעילותה בהורדת רמות הסוכר בדם ללא תופעות לוואי חמורות.

תרופות חשובות אחרות שמקורן בצמחים כוללות אטרופין, שמקורו בצמח הרעיל בלדונה (Atropa belladonna), ומשמש ברפואה הדחופה להאצת קצב הלב במקרים מסכני חיים. אמיודארון, תרופה חיונית לטיפול בהפרעות קצב מסכנות חיים, פותחה לאחר שחוקרים חקרו את התרכובת כלין (Khellin), שמקורה בצמח אמיתה קיצית (Ammi visnaga).

לסובלים מאסטמה וממחלות ריאה כרוניות ישנה תרופה ותיקה בשם תאופלין, שהופקה לראשונה מצמח התה (Camellia sinensis) וקקאו (Theobroma cacao). תרופה זו מסייעת בהרפיית דרכי הנשימה במקרים בהם טיפולים אחרים אינם יעילים. מעבר לשימושים אלה, צמחים מחזיקים ביכולות מיוחדות שיכולות לסייע בהתמודדות עם אחת הבעיות הרפואיות הדוחקות ביותר - סרטן.

"למה תרופות צמחיות הורגות תאים סרטניים?" שואל ד"ר טום פרסקוט (Tom Prescott), חוקר בגני קיו המלכותיים בלונדון. הוא כמובן יודע את התשובה. צמחים פיתחו מולקולות רעילות כהגנה מפני טורפים, מיקרואורגניזמים ולחצים סביבתיים. במקרה, חלק מהכימיקלים הללו הפכו לכלים רבי-עוצמה ברפואה המודרנית.

תרופות כימותרפיות רבות פועלות באופן ספציפי, כך שהן פוגעות בעיקר בתאי סרטן ולא בתאים בריאים. אחת הדוגמאות המרשימות ביותר היא וינבלאסטין ווינקריסטין, שהופקה מהצמח וינקה ורודה (Catharanthus roseus). צמח זה שימש ברפואה המסורתית לטיפול בסוכרת ולחץ דם גבוה, במיוחד באיים הקריביים. כאשר מדענים חקרו אותו, הם לא מצאו השפעה משמעותית על סוכרת או לחץ דם, אך ניסויים אקראיים בעכברים עם לוקמיה גילו ירידה דרמטית בכמות תאי הסרטן. כיום, שתי התרופות הללו משמשות לטיפול בלוקמיה, לימפומה, סרטן השד וסרטן האשכים.

דוגמה נוספת היא פקליטקסל, שמקורה בעץ האשוח הפסיפי (Taxus brevifolia). היא התגלתה במסגרת מחקר ממשלתי בארה"ב וממשיכה לשמש לטיפול בסרטן השד, סרטן השחלות וסרטן הריאות.

יש גם את EBC-46, תרכובת שהופקה מפירות עץ הבלשווד (Fontainea picrosperma), שגדל רק באזור מצומצם של יערות הגשם בצפון-מזרח אוסטרליה. תחילה התגלתה יעילותה כנגד סרטן, אך מחקר חדש מאוניברסיטת סטנפורד הראה כי היא עשויה גם לשמש כטיפול פוטנציאלי ב-HIV על ידי חשיפת תאים נגועים כך שמערכת החיסון תוכל לזהותם ולהשמידם. EBC-46 עשויה להוביל יום אחד לריפוי האמיתי הראשון של הנגיף.

בשנים האחרונות, התגלו טיפולים חדשניים כמו טרסטוזומאב-אמטנסין (Kadcyla), המיועד לטיפול בסרטן השד HER2-positive - סוג אגרסיבי במיוחד שבו תאי הסרטן מכילים כמות מוגזמת של חלבון המעודד צמיחה מהירה. התרופה משלבת כימותרפיה עם נוגדן ייחודי שמחפש תאים סרטניים בעלי חלבון HER2, כך שהכימותרפיה פוגעת ישירות בתאים הסרטניים, ללא פגיעה מיותרת ברקמות בריאות. החלק הכימותרפי בתרופה מבוסס על תרכובת שמקורה בצמח אפריקאי ממשפחת המייטנוס (Maytenus). פרסקוט מתאר את התרופה כ"טיל מונחה חום" שמנווט ישירות לגידול הסרטני.

כיום, פרסקוט וצוותו חוקרים צמחי מרפא מאזור פפואה גינאה החדשה במטרה למצוא פתרונות למחלות מקומיות כמו כיבים טרופיים ברגליים. עם זאת, שיטת גילוי התרופות באמצעות חקר צמחים נקראת אתנופרמקולוגיה, והיא חלק קטן יחסית מהמחקר הרפואי המודרני. "רוב התרופות כיום מתגלות באמצעות סריקה ממוחשבת של ספריות כימיות סינתטיות", הוא מסביר, "או שהן מבוססות על ביולוגיה, כמו נוגדנים טיפוליים".

בהקשר של תרכובות ממקורות טבעיים, הזמן הרב הנדרש למחקר מוסיף לאתגרים, לצד השאלה המהותית של מי זכאי לתבוע בעלות על תרכובות שנמצאות בטבע. סוגיה זו מהווה גורם מרתיע עבור חלק מהחברות, שכן "בתעשיית פיתוח התרופות, הן לא בהכרח רוצות לכלול מוצרים טבעיים משום שהן אינן בבעלותן", מסביר פרסקוט. "הן נוטות לחשוב, למה להשקיע כל כך הרבה כסף במשהו שבסופו של דבר איננו בבעלותן?"

עבור ניוטון, הדילמה הזו מדגישה את הצורך במימון ציבורי למחקר. "זה רק מחזק את הצורך במימון ציבורי רחב יותר למדע הגילוי, כדי לאתר תרופות חדשות", הוא אומר. "טקסול [Taxol - הטיפול הכימותרפי פקליטקסל, שמקורו בעץ האשוח הפסיפי], למשל, התגלה במסגרת תוכנית שמומנה על ידי המכון הלאומי האמריקאי לסרטן (NCI), ולא על ידי תעשיית התרופות".

כ-38% ממיני העצים בעולם נמצאים כיום בסכנת הכחדה. רק 6% מהצמחים הקיימים נחקרו מבחינה רפואית, וכ-15% בלבד נחקרו מבחינה כימית. המגוון הביולוגי מצטמצם בקצב מסחרר, ומשמעות הדבר היא שמינים רבים נכחדים עוד לפני שנבדקו לשימוש רפואי.

"הבעיה היא שאם אתה מחפש תרכובת חדשה מצמח לא נחקר, זה כמעט בלתי אפשרי לחזות מה תגלה", מסביר פרופ' מיכאל היינריך (Michael Heinrich), מומחה לאתנופרמקולוגיה מאוניברסיטת לונדון. "אם הצמח נדיר ואי אפשר להשיגו יותר, הפרויקט נעצר ואתה לעולם לא תוכל להשלים את המחקר".

אך לא מדובר רק באובדן של צמחים נדירים ובלתי נודעים. גם מינים רפואיים מתועדים היטב עוברים שינויים משמעותיים. "בקרב צמחים רפואיים קיימים, יש לנו עדויות לשינוי ברור במיקומים שבהם ניתן לגדל אותם", מסביר היינריך. מאמר סקירה עדכני שלו ושל עמיתיו מדגיש את השפעת שינויי האקלים על גידולים רפואיים, כאשר שינויים מתרחשים גם בצמחים נפוצים, מה שמעיד על שיבושים אקולוגיים רחבים יותר.

"לבנדר הוא דוגמה מעניינת במיוחד", מציין היינריך. "הוא משמש הן כצמח רפואי והן בתעשיית הבשמים, וכעת אזורי הגידול שלו נודדים צפונה". דפוס דומה ניתן לראות גם בזעפרן. "בעבר, גידול זעפרן היה מוצלח מאד במדינות כמו איראן והמדינות השכנות לה. כיום, הוא עובר צפונה בשל שינויי האקלים".

ובחלק מהמקרים, צמחים כמו זעפרן פשוט אינם מסוגלים להסתגל. "אם להיות בוטה, אני חושב שהפקעות למעשה מתבשלות באדמה בשל תקופות חום ממושכות", אומר היינריך. "נראה שזהו חלק מהגורם לבעיה. כמובן שגם בצורת היא גורם משמעותי נוסף, כפי שאנו רואים באזורים רבים של חגורת הסאהל הצפונית, כמו גם באזורים אחרים באפריקה", הוא מוסיף.

"אובדן המגוון הביולוגי הוא טרגדיה איומה עבור האנושות, ממספר רב של סיבות, אך אין ספק שישנם צמחים שאובדים, אשר יכולים היו להציע יתרונות משמעותיים", מסכם ניוטון. בזמן שהוא ועמיתיו בקולג' המלכותי לרופאים פועלים לשימור הידע על צמחי מרפא באמצעות הרצאות וסיורים מודרכים בגנים הרפואיים, מאמציהם חושפים אמת עמוקה - הטבע והרפואה שזורים זה בזה בקשר הדוק, עדות לכך שלפני שהיו בתי מרקחת, היו יערות. יערות שכנראה כדאי לנו לשמור.