זה הוגן לומר שהמצרים הקדומים החזיקו בהרבה רעיונות שנראים מוזרים בעידן המודרני. אין בעולם מאמר ידידותי לאינטרנט שיכול לכסות את כולן במכה אחת, אז היום נתמקד בצפרדעים חנוטות.
צפרדעים חנוטות נמצאו בקברי תבאי. בהיותן מוכרות כבעלי חיים רטובים בחיים, זה לא כל כך יוצא דופן שצפרדעים נחנטות ללא התערבות אנושית - כל מה שהן צריכות לעשות כדי להגיע למצב הזה הוא למות במקום חם ויבש. אבל הקט (Heqet)? ובכן, זה הגביר את המשיכה לדו-חיים שהתייבשו.
הקט היה השם שניתן לאלה בעלת ראש צפרדע שנחשבה כמייצגת פוריות. סביר להניח כי השיטפונות השנתיים שבהם היה תלוי מחזור היבול העדין של מצרים העתיקה היו קשורים להגעת צפרדעים. כשהנהרות הוצפו במים, הגיעו גם הדו-חיים המקרקרים. החיים שהעניקו המים לדגנים נזקפו לזכות הצפרדעים, וכתוצאה מכך, אלים ואלות רבים תוארו בדמותם.
מאמינים כי אל צפרדע אחר, פתח, נוצר בהשראת מחזור החיים הטרנספורמטיבי של צפרדעים שמתפתחות מביצים לראשנים, ומאוחר יותר משנות צורה לצפרדעים. הטרנספורמציה של פתח עם ראש הצפרדע התרכזה סביב הפיכתו לפותח של העולם התחתון, כאל הבריאה.
צפרדעים הוערכו על ידי מצרים קדומים חיים שהיו עונדים אותן בצורה של קמעות, שנועדו לחזק את הפוריות. עם זאת, כשהגיע הזמן ללכת, צפרדעים עקבו אחרי אנשים גם אל החיים שלאחר המוות. "[צפרדעים] נקברו עם המתים כדי להגן עליהם ולחדש אותם", כתב ד"ר מרזוק אל-סייד אמן (Dr Marzouk Al-sayed Aman). "צפרדעים נחנטו לעתים קרובות עם המתים כקמיעות קסם כדי להבטיח תחייה מחדש."
חבר שימושי לקבר לכל מי שלבו שואף לתחייה מחדש, אבל הצפרדעים החנוטות היו נראות מוזרות למדי לצד חלק מהתוכן החנוט האחר של קברים מצריים עתיקים. מוקדם יותר בשנת 2023, ארכיאולוגים גילו "עשר מומיות תנינים, כולל חמש גופות שלמות פחות או יותר וחמישה ראשים[...] במצבים שונים של שימור ושלמות", אמרו בהצהרה מחברי המחקר המדובר.
לגבי מדוע בדיוק צריך לקחת תנינים לחיים שלאחר המוות קיימת מחלוקת, אבל תיאוריה אחת היא שמצרים מתים השתמשו בגופות כמנחות לאלי התנין, כמו סובק בעל ראש הזוחל, כדרך להתחנף לתושבי הנילוס המסוכנים האלה. אחד התנינים החנוטים נמדד באורך של 3.5 מטר מהחוטם לזנב, שאף צפרדע מיובשת לא יכולה לעמוד מולו, אבל כשמדובר בתחייה מחדש מימית? הקט היה ההימור הטוב ביותר של מצרי קדום.
מקורות:
留言