ניתוח דנ"א חדש חשף שהנחות העבר לגבי קורבנות אסון פומפיי עשויות להיות שגויות לחלוטין. מחקר שנערך לאחרונה על ידי חוקרים אמריקאים ואיטלקים, מצא שחלק מהגופות הנחשבות לבני משפחה למעשה אינן קשורות, וכי ייתכן שהמין של כמה אנשים זוהה בטעות. המדענים מאחורי המחקר טוענים שייתכן שרעיונות מודרניים לגבי תפקידי מגדר עיצבו דימוי שווא של הקורבנות.
"מחקר זה ממחיש עד כמה נרטיבים יכולים להיות לא אמינים כשהם מבוססים על ראיות מוגבלות, ולעיתים קרובות משקפים את תפיסת העולם של החוקרים באותה תקופה", אמר ד"ר דיוויד קרמלי (Dr David Caramelli), מחבר שותף למחקר וחוקר באוניברסיטת פירנצה.
כאשר הר וזוב התפרץ בדרום איטליה בשנת 79 לספירה, הוא הרג לפחות 2,000 בני אדם, וכיסה את העיר פומפיי בשלושה מטרים של חומר וולקני. אפר זה שימר את העיר הרומית העתיקה, ואנשיה, עד שנחשף ב-1599.
בעקבות ההתפרצות הקטסטרופלית של הר וזוב, גופותיהם של קורבנות רבים נעטפו באפר, ובכך שימרו את תנוחותיהם ברגע מותם הנורא. במהלך מאות השנים, הרקמות הרכות של הנפטרים נרקבו, והותירו חללים חלולים שחוקרים הצליחו מאוחר יותר למלא בגבס על מנת ליצור יציקות של אנשי פומפיי אלה שנהרגו.
עד סוף המאה ה-19, הארכיאולוג ג'וזפה פיורלי (Giuseppe Fiorelli) השתמש ביציקות גבס כדי לשמר את גופות הקורבנות במקומן המקורי. יציקות אלו היוו את הבסיס למחקר החדש. על ידי ניתוח שברי עצמות שהתערבבו עם הגבס, מדענים יכלו להשתמש בדנ"א כדי לגלות את המין, הקשרים הגנטיים ומוצאם של הקורבנות. ללא עדויות הדנ"א, מדענים מאמינים כי חוקרי עבר היו צריכים להסיק מסקנות על סמך המראה הפיזי של הגבס בלבד.
קחו את המשפחה שנמצאה בבית המכונה 'בית צמיד הזהב', שהתגלה ב-1974 על צלע גבעה בפומפיי. הקבוצה של ארבעת הקורבנות נקראה על שם התכשיט המהודר שענדה אישה שנמצאה בבית. לפני המחקר, מומחים הניחו שאדם בבית המחזיק ילד על ברכיו הוא אמא. עם זאת, עדויות הדנ"א החדשות מגלות שהדמות הזו הייתה גבר. ההנחה הייתה כי ארבעת הקורבנות בבית היו בני משפחה, עם זאת, הניתוח החדש חשף כי שני המבוגרים ושני הילדים שנמצאו בבית היו כולם גברים לא קשורים.
תגלית בולטת נוספת היא מה שלדעת החוקרים היה זיהוי שגוי של צמד שנחשב בעבר כאחיות, או אם ובת. אבל כעת, עדויות גנטיות מצביעות על כך שאחד מהם היה זכר ביולוגי. "[ממצא זה מדגיש] את החשיבות של שילוב נתונים גנטיים עם מידע ארכיאולוגי והיסטורי כדי למנוע פרשנויות מוטעות המבוססות על הנחות מודרניות", אמרה ד"ר אליסה מיטניק (Dr Alissa Mittnik), מחברת שותפה למחקר.
מבט מעמיק יותר על המורשת הגנטית של הגופות העתיקות סיפק עוד תובנות מפתיעות, ושפך אור על הקשרים העולמיים של רומא העתיקה. "בסך הכל היה מעניין שהם היו בעיקר צאצאים של מהגרים ממזרח הים התיכון, מה שהדגיש את האופי הקוסמופוליטי של האימפריה הרומית", אמר קרמלי. הוא ועמיתיו מנתחים כעת את הדנ"א של 168 פרטים נוספים בפומפיי, שתוצאותיהם "יציעו לנו פנורמה הרבה יותר מדויקת ושלמה של האוכלוסייה", הוא אומר.
בסך הכל, עד כה נבדקו 14 קורבנות במחקר, שפורסם בכתב העת Current Biology. מעבר לאנשים הללו, התגלו למעלה מ-1,000 קורבנות ההתפרצות. המדענים מאחורי המחקר מקווים שהוא ישפיע על מחקרים עתידיים של פומפיי ושל אתרים היסטוריים אחרים. "לממצאים שלנו יש השלכות משמעותיות על הפרשנות של נתונים ארכיאולוגיים והבנתן של חברות עתיקות", סיכמה מיטניק.
מקורות:
קטעים מהמחקר Ancient DNA challenges prevailing interpretations of the Pompeii plaster casts מאת Current Biology.
קטעים מ- Pompeii Victims Weren’t Who We Thought They Were, DNA Analysis Reveals מאת IFLScience שנכתב ע"י: Benjamin Taub.
קטעים מ- Pompeii disaster victims aren’t who we think they are, study suggests מאת BBC Science Focus שנכתב ע"י: Gracie Abadee.
קטעים מ- DNA analysis upends long-held assumptions about Pompeii victims’ final moments מאת CNN שנכתב ע"י: Ashley Strickland.
Comentários